אור ברסלב

יד דוד על מגילה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ג.

דף ב:

ושום שכל אלו פסקי טעמים. עיין ב"ב י"ד ד"ה בפורעוניתא לא מתחלינן:

ביום ההוא יגדל המספד. אש דת ס"א ע"ב:

כמספד אחאב בן עמרי. ב"ק י"ז ד"ה והלא לפני אחאב:

וכי מאחר דלא חזו. עין יוסף מ"ט ע"ג:

כהנים מעבודתם וכו' ובאין לשמוע מקרא מגילה. וכתב הר"ן דדוקא בדאיכא שהות ביום לעבוד עבודה הא לאו הכי וודאי מקרא מגילה שהוא מדרבנן לא דחי עבודה שהוא דאורייתא. והט"ז בסימן תרפ"ז כתבו דוודאי מדקאמר בסמוך ת"ת ומקרא מגילה מקרא מגילה עדיף הך עדיפא היינו לדחות לגמרי דהא בשעה שקורא המגילה אי אפשר ללמוד ה"ה עבודה ומקרא מגילה דעדיפא נמי עדיפא לדחות לגמרי ודקא קשיא לי' להר"ן שהרי עבודה מדברי תורה ומקרא מגילה מדרבנן לא כן הוא דמגילה מדברי קבלה ודברי קבלה כדברי תורה דמי ע"ש מה שכתב דמגילה כדברי תורה הא ליתא לדברי הר"ן שהרי הר"ן כתב גבי עיירות המסופקות דאי הוה ספק שקול ה"ל ספק דדבריהם ולקולא ואי דברי קבלה כדברי תורה א"כ ה"ל ספק של תורה להחמיר (וממקום שבא הט"ז מצום גדליה נמי מקילין כמו שאר דרבנן וכן דעת הרמב"ן בליקוטים והביאו הרשב"א ומ"ש דתלמוד תורה נדחה לגמרי הריטב"א כתב דמקרא מגילה מצוה עוברת ותלמוד תורה אפשר למחר הרי דהריטב"א קורא ת"ת מצוה שאפשר למחר ולא נדחית לגמרי וטעמא דמילתא דכל דאין תורתן אומנתן וודאי מצד דין תורה אין חיוב כל היום והרי במנחות אמרינן אפילו לא קרא אלא פסוק אחד בשחרית ואחד בין הערביים יצא ותדע דהא הכא באין תורתן אומנתן מיירי ולכל אדם וא"כ ידחה ת"ת שאר המצות כולן ובאמת אפילו תפלה אינו דוחה אלא רשב"י וחבריו אלא וודאי צ"ל דזה לא קרי דחיה לגמרי בת"ת וכמ"ש הריטב"א ואף החולקים וסוברים דמקרא מגילה דוחה עבודה לגמרי היינו משום דיש כח ביד חכמים לעקור בשב ואל תעשה וכבר האריכו האחרונים על דברי הט"ז לכן לא אאריך עוד פה. ושוב ראיתי בזרע אמת בשו"ת א"ח סימן צ"ח שכתב קצת מזה:

אמר ליה עתה באתי. אש דת כ"א ע"ב:

רש"י מ"ט איבעית דכתיב אבל חרדה גדולה נפלה עליהם לכאורה פשיטא דהא הגמרא הביא הפסוק ומה הוצרך רש"י לפרש ואפשר לומר דהיה מקום לומר דהחרדה היה מחמת דבר אחר אבל לא משם דמזלייהו חזי המראה לכך דייק רש"י מן הפסוק דכתיב לא ראו אבל חרדה דמשמע אע"פ שלא ראו אבל חרדה נפלה מכח המראה לזה הקשה מ"ט איבעית וכ"כ במנחת בכורים ועיין עין יוסף ו' ע"ד:

רשי' עתה באתי על של עכשיו גופי הלכות קט"ו ע"ב:

תוס' ד"ה מבטלין כו'. והקשה בראש יוסף הלכות מגילה אי מקרא מגילה אינו דוחה עבודה לגמרי א"כ מאי קמיבעיא ליה מקרא מגילה ומת מצוה איזה מהן עדיף הא מת מצוה דוחה עבודה לגמרי ומקרא מגילה אין דוחה עבודה לגמרי וי"ל דהא דדוחה לגמרי היינו באין שהות כדמוכח מלאחותו דבהכי מיירי ובאין שהות לעשות שתיהן הא נמי פשיטא ליה דמת מצוה קודם ורק האיבעי' ביש שהות לעשות שתיהן אמנם למאן דמפרשי דבאמת האיבעי לא הוה רק באין שהות אבל ביש שהות מקרא מגילה קודם כמו שנראה מדברי הרמב"ם (ועיין בב"י וברא"ם) באמת ס"ל דכל הדחיות דהכי היינו לגמרי. ועיין לשון לימודים קי"ח בארוכה דינא דחיי ח"ב קכ"ה קכ"ו דברי דוד סימן ט"ו זרע אמת בשו"ת סימן צ"ח. שנות חיים ק"ס גט מקושר דף קמ"ה ע"ב:

תוס' ד"ה אמש. שנות חיים ק"ט:

תוס' ד"ה וילן יהושע. שנות חיים ק"ס:

תוכן העניינים

יד דוד על מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה