אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף סז:

דף סז.

ת"ר עזאזאל עז וקשה. ועיין תולדת יצחק שהאריך והדבר פשוט שהתלמוד דריש לישנא דקרא כסדר ומה שהקשה איך אפשר לומר בישוב דפשיטא דלא הא במדבר כתיב י"ל דה"א דאורחא דמילתא נקט דהר כזה עז וקשה לא ימצא אלא במדבר אבל ה"נ דאם ימצא ביישוב שרי לשלוח קמ"ל דבמדבר דוקא דעיכובא הוא ובלא"ה כיון דדריש מהך דהמדבר מדבר שבמדבר לנוב ושילה וגבעון ובית עולמים קרא אינו מיותר וצ"ל דמפשוטא דקרא נפקא אמנם הא קשה לי דבגמרא ממעט יישוב מבמדבר ובת"כ ממעט מהמדברה ובאמת המדבר כתיב ראשון במקרא ואולי צריך להיות כן בגמרא:

שמכפר על מעשה עוזא ועזאל ופירש"י על עריות לכאורא תנא דבי ר"י חולק על מה ששנינו בשבועות ששעיר המשתלח מכפר על כל עבירות שבתורה חוץ מטומאת מקדש וקדשיו ור"י סבר כי דוקא על העריות מכפר אמנם הא וודאי לא נראה ולכן צ"ל דאשמעינן ר"י דהתורה משמיע לן דאפילו על העריות שהן מעברות החמורות מכפרת דהיינו מעשה עוזא ועזאל שהי' אשת איש וכ"ש על שאר עבירות. ועיין עבודת ישראל צ"ו שהקשה הא מכנסיים מכפרים על גילוי עריות כדאיתא בזבחים דף פ"ח. ועיין בערוכין י"ו כי שם נחלקו רש"י ותוספות כי רש"י סובר דוקא על הארץ מכפר אבל לא על העושה עבירה ותוספות פירשו דמכפר רק על המיתה ולא על העונש וא"כ י"ל לרש"י כי שעיר המשתלח מכפר על העושה עבירה ולהתוספות מציל גם על היסורים:

את חקותי תשמרו דברים שהשטן משיב עליהם בהלכות גדולות הלכות דיינים מוסיף על השנים כאן ואלו הן שעטנז. חזיר. רוק יבמה. הרבעת כלאים. שור הנסקל ועגלה ערופה צפורי מצורע. שער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב ושעיר המשתלח. ע"ש. אולי במדרש מצא כן אבל לא ידעתי למה פרט חזיר יותר משאר בהמה טמאה ועיין במורה נבוכים פרק מ"ח מהחלק השלישי שמשמע ג"כ דחזיר לכאורה אין טעמו שוה לשאר איסורי מאכלות ונתן שם טעם מחק לכלוכו בטינוף שלא יהיה הכל מלא צואה ומשום והיה מחניך קדוש אמנם אפשר כוונתו של הרמב"ם ליתן טעם נוסף מלבד שהוא מזיק במאכלו וכן מה שמנה ה"ג רוק יבמה קשה דלפי פשוטו לאו חק הוא שהרי הטעם לבזותו כדכתיב ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו וכן שור הנסקל או לאסור באכילה פשיטא נבילה היא ואי לאסור הנאה כבר כתבו הטעם שלא יהנה בו בעל השור ועגלה ערופה כתבו הטעם כדי לפרסם הדבר וידעו מי ההורג ופטר חמור הטעם ידוע ופרה אדומה שהיא וודאי חוק אליבא דכ"ע השמיט ועיין בשונה הלכות דף כ"ה:

אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן. דניהי דידעינן מאת חקותי תשמרו דחייבים לשמור אבל לא ידעינן דאסור להרהר אחריהם דהו"א דרשאי להרהר אחריהם ויכול לומר אני מקיימם משום שצוני ה' אבל לעולם אני מהרהר אחריהם באשר שאין אני יודע הטעם לכך כתיב אני ה' ועיין בעבודת ישראל קצ"ו שהאריך בזה ופשוט הוא וכן מוכח מדברי רש"י בחומש פרשת חקת וע"ש בהרא"ם שדבריו לכאורה תמוהים ובנחלת יעקב ובשונה הלכות ח"ב דף נ"ה:

קלען במקלעות. עבודת ישראל ר' ע"ב ר"א:

ומאימתי מטמא בגדים. מרכבת המשנה ח"ג פ"ה דפרה ה"ו:

רש"י ולא השולח את המשלח ופירש"י המלוין אותו. ובקרבן אהרן דף קפ"ו כתב כי נראה לו דעל כה"ג קאי ויפה השיב בתולדת יצחק כי איך אפשר לומר כן והלא המשלח עצמו אינו טמא עד שיצא חוץ לחומת העזרה וכה"ג אינו יוצא ותו מי עשה שאר עבודת היום ודוחק לומר דכל יוה"כ צריך כהן אחר אחר שלוח השעיר וע"ש בקרבן אהרן דכתב דהא דהמשלח דריש דמיעוטא הוא:

רש"י ה"ג והקטירן כו'. ואח"כ יטבול שלישית למוספין ואימרי חטאת ותמיד של בין הערביים. דברי רש"י צ"ע טובא שהרי לקמן דף ע' מבואר שאמרי חטאת הללו היו נקרבים בטבילה השלישית עם אילו ואיל העם ועם תמיד של בין הערביים לא היה קרב שום דבר לדעת רש"י כמ"ש התוס' שם. וזו שכתב רש"י כאן שהיה קרבין עם תמיד של בין הערביים הוא דעת התוספות שם ובלחם יהודה דף פ' ע"ד כתב שצריך להגיה ברש"י ואמרי חטאת אחר אילו ואיל העם אבל בתוספות ישנים כאן הביא לשון רש"י כמו שהוא לפנינו ודוחק לומר כי גם שם בת"י נפל ט"ס:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה