יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף סז.
חמש סוכות ועשרה מילין וכולן ע"י עירוב מדקאמר וכולן משמע דגם אנשי ירושלים הי' הולכין ע"י עירוב וא"כ פשו להו טובא ולמה צריכין חמש סוכת וצ"ל דגם ר"י סובר כמ"ש התוס' אליבא דרבי יהודה דהאחרונה היתה תחת הצוק וא"כ כל אחד דהיינו אנשי ירושלים ואנשי ארבע סוכת הלכו ב' מילין ואנשי סוכה האחרונה לא הלכו כלל אלא שלפ"ז לדברי ר' אליעזר בר' יוסי בב' סוכות לא הי' מגיעים עמו רק עד הצוק כי אנשי ירושלים הלכו ב' מילין ואנשי סוכה הראשונה ד' מילין ואנשי סוכה השני' ד' מילין וא"כ הי' צריך לחזור לאחוריו ד' מילין ואפשר דהך סוכה שהי' רק משום חולשא דהמשלח לחזור לאחוריו לא קחשיב ר' אליעזר ומדברי רשי' שכתב בדר"י שהלכו מיל או יותר נראה דלס"ל כמ"ש התו' שהיתה סוכה תחת הצוק אלא שלא הי' הסוכת מכוונת ומקצתן לא הלכו רק מיל או יותר ולא הלכו כולם שני מילין. ועיין כנסת יחזקאל סימן קי"ג:
מה הי' עושה חולק לשון של זהורית עיין בת"י שכתבו דהאי לשון של זהורית אינו אותו לשון דתנן לעיל דף מ"א שקושר לו במקדש והביא ראי' ממתניתין פ"ד דשקלים ועיין ברמב"ם פ"ד דשקלים שלא הביא אלא חד לשון שבין קרניו וכתב שהוא מתרומת הלשכה ובמ"ל הגיה בדברי הרמב"ם ומפרש דהך לשון של זהורית דברישא שם אפרה קאי ולא אשעיר ומדברי ת"י מוכח דליתא כן אלא שניהם אשעיר קאי ואפשר דאף הרמב"ם הוה מפרש כן כת"י. ועיין במרכבת המשנה ח"ב שם:
אברי שעיר המשתלח ב"ק ע"ז ד"ה פרה זבחים ע"ב ד"ה אלא למאן: