יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף סו:
עתי אפילו בשבת למאי הלכתא ופירש רש"י דהא תחומין דרבנן ולא ניחא לאוקמי כר"ע דאמר תחומין דאורייתא דלא ניחא לאוקמי כיחידאי אלא לכולהי תנאי ומה"ט נמי לא קשה להרי"ף והרמב"ם דסברי תחומין די"ב מיל דאורייתא לכ"ע ולר"מ הא הוי י"ב מיל משום דלר"י לא הוה י"ב מיל וא"כ קשה לרבי יהודה ואע"ג דבערובין דף ל"ה ודף ל"ז כתבתי בשם הרא"ש דרבי יהודה ס"ל תחומין דאורייתא וא"כ מ"מ בין לר"מ בין לר"י לא קשיא (ודוחק לומר דהקושיא למא דסבר כר"י בהא דלא הוה י"ב אבל לא סבר בהא כוותיה דתחומין דאורייתא) אמנם כבר כתבתי שם בשם רש"י והריטב"א דסברי דר"י ס"ל תחומין דרבנן וא"כ י"ל דשפיר דמקשה אליבא דר"י ובלא"ה צ"ל כן דהא לר"מ בלא"ה תחומין דאלפים אמה הוי דאורייתא וא"כ אי אפשר לומר דמקשה לר"מ. ותמהני מהרב שער המלך ח"א כ"ד דהקשה לוקמיה כר"מ ומשום תחומין די"ב דאי כר"מ בלא"ה ל"ק דהוא סבר תחום דאלפים דאורייתא הוה אמנם וודאי נראה דהגמרא רצה לתרץ אליבא דכ"ע כמו שהוכיח בבאר יעקב דף י"ד מדמקשה כאן דלא כרבי נתן ובזה נמי מתורץ למה לא אמר כרבנן דר"א דאמרי ירד אחריו וימיתנו דהא דאסור בשבת משום נטילת נשמה אמנם הגמרא רצה לתרץ אפי' כר"א כמו דמתרץ אליבא דרבי נתן ומ"ש בבאר יעקב דעתי לאו ייתורא הוא לשבת כבר כתבתי לעיל בסמוך דזה נמי ייתורה מדלא כתבה התורה בענין אחר ועשיתי סמוכות מדברי התוספות דלעיל. מיהו קושיא זו מדרבנן דר"א כבר תירץ לה הרב שאגת אריה באופן נאות סימן ע' עיין עליו ועיין עבודת ישראל קצ"ו עץ חיים פ' אחרי ל"ג ע"ג:
עירוב והוצאה. זכרון יוסף ט' ע"ד מרכבת המשנה אלפאנדארי ע"ה. שאגת אריה סימן ע'. מגילת ספר בלאוין:
חלה מהו שירכבוהו. עץ חיים פרשת אחרי ל"ג ע"ג:
ירד אחריו וימיתנו. עיין מה שכתבתי לעיל דף מ' ע"ב דבת"כ למדו מקרא וע"ש מה שכתבתי:
אמר רבה בר בר חנה לא בבלים היו כו'. אע"ג דתניא בברייתא כן דאלכסנדרים הי' מ"מ רבה בב"ח הוסיף הטעם למה קראו המעשה ע"ש הבבליים ולא על שם האלכסנדרים וגם י"ל בברייתא לא בבליים לבד הי' אלא גם אלכסנדרים הי' וקראו הכל על שם הבבליים ואעפ"כ אמר לו ר' יוסי תנוח דעתך כיון דעכ"פ לא בבליים לבד הי' לכן מפרש רבה בב"ח דבבליים לא הי' כלל ולכן לא הי' יכול לומר תניא נמי הכי חדא דעיקר חידושא דרבה בב"ח על הטעם שאמר בבליים וזו אין מפורש בברייתא ועוד דאפשר לפרש הברייתא כמ"ש ועיין בעבודת ישראל קצ"ח שנדחק מאוד: