אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף סו.

דף סה:

פירות כסות וכלים ירקבו עיין בכורות נ"ג ד"ה מעות:

מסרו למי שהי' מוליכו מדברי רש"י והרא"ש בסדר עבודה נראה דהך ומסרו דוקא הוא שהי' מוסר למוליך את השעיר אמנם מדברי הרמב"ם לכאורא משמע דלאו דוקא הוא שצריך מסירה ובאמת מה דכתיב ושלחו אותו אין הכרח שצריך מסירה אלא שמצוה לשליח שיוליך ושפיר נקרא ושלחו אמנם יש לפרש ג"כ דברי הרמב"ם שכתב ומשלח את השעיר היינו שמוסר לו ומה שכתב גבי אם נטמא שליח נוטלו פרושו נוטלו מיד כה"ג אמנם יותר נראה כמו שכתבתי בראשונה מאחר דבבבלי וירושלמי ליכא שום לימוד שצריך מסירה וכן בת"כ לא נזכר כלום. ועיין בעבודת ישראל קצ"ז:

איש להכשיר את הזר עתי כו' נ"ל דעיקר פרושו דעתי לפי פשוטו היינו מזומן וכיון שהוא מזומן ממילא אפי' בטומא' דכיון שצריך מזומן אי אפשר לשלחן ביד אחר ונמצא מזומן ואפילו נטמא זהו פשוטו של מקרא ואפילו בשבת ילפינן מדרשא מדלא כתבה התורה בלשון אחר דוגמא לדבר מה שכתבו התוספות לעיל בדף ס"ב ע"ב ד"ה מוספין ועיין בעבודת ישראל דף קצ"ז שנדחק בזה:

תוס' ד"ה אין מקדישין הרב מהרי"ט אלגאזי בקהלת יעקב דף י"ד ע"ג הקשה על התוספות דלמה כתבו דוקא שנתיים קודם החורבן אפש' דהוה גדול הא אפשר למצא שלשה שנים דמופלא סמוך לאיש דאורייתא ולא ידענא מאי קושיא דהא איכא מ"ד דסבר מופלא סמוך לאיש דרבנן ולדידי' נמי קשה קושיות התוספות מהא דר"א ב"ע דאי אפשר למצא אלא ב' להכי מילתא פסיקתא נקטו ועוד הקשה על מה שתירצו דאפטרפס הוה מעשר דאיך אפשר לאפטרפס לעשר כמו דאין יכול לעשר מעשר דגן דהא כתבו בגיטין דף מ' דהא דתורם ומעשר היינו מטעם הפקר ב"ד הפקר כדי שלא יאכל טבלים וא"כ במעשר בהמה דהותקש לכל מילי למעשר דגן אסור להפריש מעשר בהמה לאפטרופס והפקר ב"ד לא שייך דמביא חולין לעזרה ע"ש בארוכה ואפשר לומר דרש"י לא ס"ל כהתוספות דמטעם הפקר ב"ד הפקר הוא וע"ש בתוס' דף מ' וא"כ י"ל כי תירוץ זה הוא לרש"י ועוד י"ל אף אם לכל מילי איתקש מעשר בהמה למעשר דגן מ"מ להא מילי דאתם גם אתם לא איתקש ולא מצינו כלל הנך דינים לענין הפרשות תרומה ומעשרות דבעי גם במעשר בהמה וא"כ שפיר י"ל כיון דבמעשר בהמה בהגיע הגורן לא ישחט לכתחלה מש"ה יכול להפריש:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה