אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף סה.

דף סד:

אלו ואלו שקלים ואין עולים להם לשנה הבאה בחקרי לב ח"א נסתפק אי שקל ב' או ג' חצאי שקלים לכל כך שנים אי יצא ידי חובתו לכל אלו השנים או דילמא שאין עולים לו אלא לאותו שנה בלבד. עיין שם בסימן קל"ח ורצה לפשוט ספקו מסוגיין דלר' יהודה עולין לו לשנה הבאה הרי דלר"י משנה לשנה קיים העשה ואע"ג דלת"ק ליתא כן אלא אין עולין לשנה הבאה ה"ט דלא נתכוון להפריש על שנה שניה למ"ד בירושלמי רפ"ב דשקלים מה שעולים לשקלי שנה זו הם אלו שהחזירו הגנבים והראשונים יפלו לעתיקן אבל אה"נ דאם שקל לב' שנים מודה ת"ק שעולים ואף לאידך מ"ד דהראשונים לשקלי שנה ושניים שהחזירו הגנבים לשירי הלישכה ל"ק ע"ש והנה מה שכתב דלאידך מ"ד הראשונים לשקלי שנה והשניים שהחזירום הגנבים לשקלי שנה הבאה לא כן איתא בירושלמי וז"ל ואלו הן הראשונים ואלו הן השניים כו' חד אמר אלו ששלחו בני העיר תחלה וחד אמר אלו שהגיעו ליד הגזבר תחלה ונ"ל לפרושו כי בוודאי אפשר שיהי' כי יבואו תחלה ליד הגזבר תחלה אלו ששקלו בשניה ואפשר שיבאו ליד הגזבר תחלה אלו שנמצאו או שהחזירו הגנבים וחד מ"ד סבר דאלו ששקלו בתחלה הם העיקר ואע"פ שאלו ששקלו אח"כ באו ליד הגזברים תחלה מ"מ כיון שאלו נשקלו ראשון הרי הם שקלים ממש והאחרים אע"פ שבאו ליד הגזבר תחלה יפלו לשקלים עתיקין ואידך מ"ד סבר דהכל הולך אחר ביאות תחלה ליד הגזבר ואם אלו ששקלו בשניה באו ליד הגזבר תחלה אלו הם שקלים והאחרים שהחזירו הגנבים יפלו לשירי הלשכה אבל מודה הוא דאם אלו שהחזירו הגנבים באו ליד הגבאי תחלה הם עיקר שקלים וכן נראה מפירש ר"א בירקאן וא"כ לא צדק הרב בעל חקרי לב במ"ש לאידך מ"ד והשניים שהחזירו הגנבים לשירי הלשכה דמשמע דמילתא פסיקתא נקט וליתא דאם אלו באו ליד הגבאי תחלה אלו הם שקלים והאחרי' יפלו לשירי הלשכה ולר' יהודה פשיטא דחד מהם יפול לתרומה של שנה זו והאחרים שאמר ת"ק יפול לשירי הלשכה סבור הוא דיפלו לתרומה של שנה הבאה אבל וודאי אי הוה נופלים לשירי לשכה גם לר' יהודה לא הי' עולם להם דאיך אפשר לצאת בשקלים שנופלים בשירי לשכה ואין לו חלק בו ואבוד שתורמין עליו שאני וא"כ אפשר לומר לאידך מ"ד דכל שלא באו ליד גזבר אף רבנן מודה דיכול להמתינם בידו עד השנה האחרת וגם למ"ד ראשון הרי הפרישם לשנה זו אבל י"ל דגם מרבי יהודה אין ראי' דניהי דסבר דעולים לו מ"מ לכתחילה אין מותר להפריש משנה לשנה דעיקר המצוה בזמנה והרי חביבה מצוה בשעתה ושאני הכא דנגנבו והוצרך להפריש שניה אין מחייבין אותו להפסיד מעותיו אבל לכתחילה וודאי לא ומ"ש בדברי רש"י לעיל דף נ"ה עיין מ"ש שם:

איתיביה אביי פר ושעיר. מרכבת המשנה ח"ג פ"א דמעשה הקרבנות הי"ו:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה