יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף סד:
תוספות ד"ה ואם הי' מרכבת המשנה ח"ג פ"ה דעבודת יוה"כ ה"ו:
תוס' ד"ה ברייתא כו' דהא איכא מתניתין דדייקא כוותיה דרבי יוחנן והקשה בשער המלך ח"ג דף נ"ח ע"ב שהרי רב ור"י לא פליגי אלא אליבא דרבנן אבל לר"י כ"ע מודו דב"ח נדחים והך מתניתין דייקא כוותיה דרב ות"ק הוא וכן הברייתא שהביא סיוע לר"י מת"ק הוא וא"כ איך הי' יכול לסייע לר"י מהך מתניתין דהמפריש נקבה דהרי איכא לאוקמי' כרבי יהודה וע"ש שכתב שלא זכה לירד לסוף דבריהם ובאמת חכם עדיף מנביא שכן כתבו התו' בעצמם בפסחים דף ע"ג ע"ב שהקשו לוקמי' למתני' דהתם אליבא דרב כרבי יהודה דאמר ב"ח נדחים שהרי כמה סתמא משניות אשכחן דסברי ב"ח נדחים וקחשיב תוספות בהדייהו הך דמי שהי' טמא וכוונתם למתני' דהמפריש נקבה לפסחו ונראה דפשיטא להו דאתיא כרבי יהודא ובאשר שהתוס' דיומא אחרונים המה ובלי ספק דהר"ם מחבר תוספות אלו ראה דברי התוס' בפסחים נראה דלא ניחא ליה להעמיד כל אלו סתמי כרבי יהודה ובפרט מכח קושיות התוספות שם דא"כ לוקמי' נמי הך דאלו דברים כר"י מ"ה בחרו לומר תירץ דאתיא כולהי אליבא דרב אפילו כרבנן ולהכי לא רצה לאוקמיה האי דאלו דברים כרבי יהודה. ועיין מלכי בקודש דף ס' ע"ג מ"ש על תוספות: