אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף סד.

דף סג:

דחייתו לצוק זו היא שחיטתו. עיין כריתות ד"ה אימא פטור:

ב"ח נדחים. עיין בארוכה שער המלך ח"ג דף נ"ח ועיין סם חיי בליקוטים דף י"ד. מרכבת המשנה ח"א פ"ד דקרבן פסח ה"ו ועיין פסחים צ"ו ד"ה קודם:

ורב ההיא בהם כו'. והקשה בשער המלך לפי מה שפירש"י דרב סבר כר"א וכ"כ התוספות לחד תרוצא והוא בגמרא דזבחים דף ע"ד קאמר דר"א סבר כחנן דאפי' דם בכוס מביא חבירו ומזוג לו דאפי' שחוטי' אין נדחים ורב סבר שחוטים נדחים דהא קאמר ב"ח אין נדחים ומשמע הא שחוטים נדחים כמ"ש רש"י להדיא ע"ש. והנה על התוספות וודאי לא קשה דוודאי אי הוה אמר רב להדיא ב"ח אין נדחים הוה למדים מניה דשחוטים נדחו אבל כיון דרב לא אמר רק שני שבזוג ראשון וקמיפלגי בב"ח נדחים לא הוה מצי הגמרא למימר דפליגי בשחוטים דהא בע"כ ר"י סובר דאף ב"ח נדחים. אמנם לרש"י וודאי קשיא אף שי"ל דרש"י לא כתב כן אלא לפי ה"א דבגמרא אבל למאי דמסיק דרב סבר כר"א גם שחוטים אין נדחים. מ"מ זה דוחק והרב שער המלך תירץ דוודאי בהא סבר רב כר"א דקרא אתא לתערובות מ"מ מה דסבר ר"א דאפילו בשחוטים אין נדחים בהא לא סבר כוותיה וס"ל דלא יקרבו מדרבנן משום דשחוטים נדחים. ובאמת צ"ע בזה אי הא דשחוטים נדחים מדרבנן או מדאורייתא וגם הלשון לא משמע כן דמשמע דרב סבר כר"א ממש לפי לשון רש"י ותוספות בוודאי מה שרוצה הרב שער המלך לתרץ להרמב"ם דפסק כרב ואפ"ה פסק דלא כר"א שפיר יש לתרץ כן אבל לרש"י ולתירץ ראשון של התוספות לא משמע הכי ואפשר לומר דרש"י ותוספות ס"ל דדוקא לרבא הוא דאמרינן הכי בזבחים דר"א ס"ל כחנן אבל רב לס"ל דר"א סבר כחנן אלא כסברת המקשן שם דאף ר"א דסבר דשחוטים נדחים בעלמא הכא ע"י תערובות לא נדחו ובזה גם פסקו של הרמב"ם ניחא דהרמב"ם פסק בהא כרבא דר"א ס"ל כחנן ולפיכך לא פסק כר"א ומ"מ דינו של הרב אמת ובלא"ה ל"ק להרמב"ם דאפשר סבר כתירץ השני של התוספות דרב סבר אפילו כרבנן דר"א. ועיין מה שכתבו התוספות בזבחים דף ע"ד ד"ה רב

דאמר כר"א:

מצוה בראשון. עיין מ"ש בס"פ דלעיל בארוכה. ועיין מרכבת המשנה ח"ג פ"ד דק"פ ה"ו מלכי בקודש דף ס"א ע"ד:

תוס' ד"ה דחייתו לצוק. זרע יצחק:

תוס' ד"ה הא ע"י תערובות כו' אע"ג דפליגי עליה רבנן בברייתא כו' והקשה בשער המלך דף נ"ט ע"ד בח"ג מנ"ל להתוספות דרבנן דברייתא פליגי על רבנן דמתניתין ותירץ דמדאמרי שם בזבחים דף ע"ז ורבנן בם בהם לא דרשי ואי ס"ד דסברי כרבנן דמתניתין אפילו דרשו נמי ל"ק ע"ש ואכתי לא תירץ הרב דמנליה לבעל התלמוד גופי' דרבנן דברייתא חולקים על רבנן דמתניתין אמנם הדברים מבוארים שם בתוספות ד"ה הא עבר ההכרח שהביאו הגמרא לזה וגם התוספות שם נראה שלמדו כן מהא דבם בהם לא דרשו והתימא מהרב שער המלך איך לא ראה דברי התוספות במקומם וכן מבואר בת"י כאן וע"ש בשער המלך שהקשה על הריטב"א שכתב דרבנן דמתניתין ורבנן דברייתא חדא נינהו ומכשרי מדאורייתא דא"כ למה צ"ל שם שרבנן בם ובהם לא דרשי וספר הריטב"א אינו בידי לראות בו ולכאורא י"ל דוודאי לרב מוכרחים אנו לומר דרבנן מכשרי מדאורייתא כי היכא דלא ליתי רב כר"א אבל לר' יוחנן נאמר שפיר דרבנן פסלי מדאורייתא אפילו וסוגיא דזבחים אליבא דרבי יוחנן והא דקאמרי הכא אליבא דר' יוחנן דנפקא ליה מבם ובהם היינו לשיטת רב קאמר ר' יוחנן אפילו לדידך דסבירת לך דרבנן מכשרי מדאורייתא יש ללמוד מבם בהם אבל ר"י גופיה לא ס"ל:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה