יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף סב:
שני שיהי' שניהם שוים. מרכבת המשנה ח"ג פ"ד דתמידין ה"ט:
ומה אני מקיים שנים ליום כנגד היום הרמב"ם בסוף פ"א דתמידין פסק כן וכתב שהוא מדברי קבלה שיהי' נשחט כנגד היום והכ"מ לא הראה מקומו ומ"ש שהוא מדברי קבלה אע"ג שדרשו כאן מקרא והוא מספרי סבר הרמב"ם דוודאי פשטות הפסוק מורה שיהי' שנים ליום ולא כנגד היום אלא לפי שהי' מקובל בידם אסמכוה אקרא ועיין בית ישחק דף ע"ד ע"ג:
על טבעת שניה עיין בבעל המאור שכתב טעם אחר דלא כרש"י ותוספות ובראב"ד פ"ד דתמיד:
אמר רב חסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ עיין פסחים ס"ב מה שהקשה מהרש"א מסוגיא דכאן ומה שכתבתי שם בפסחים מ"ו ובמשאת משה חלק ח"מ דף ס"ח ועיין זבחים ק"ח ד"ה להוציא שעיר המשתלח ודף קי"ג ד"ה חוץ ממקום וד"ה יצאו קדשי בדק הבית וד"ה כאן קודם הגרלה ועיין בבעל המאור ובמלחמות בפ' אלו עוברין בסוגיא דהואיל:
אין מחוסר זמן לבו ביום. מנחות ה' ד"ה אלא אמר רב פפא:
מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי. פסחים ס"ב ד"ה כי לית ליה:
שלמים ששחטן קודם פתיחת כו' זבחים ס"א ד"ה קודם שיעמדו וד"ה אי מה להלן בדף ק"י ודף קי"א בד"ה השוחט. זבחים נ"ט ד"ה עד שלא:
תוס' ד"ה מוספין דאין מקרא יוצא מידי פשוטו וליכא למימר דכוליה להאי דרשא אתא בגופי הלכות דף ג' הקשה שדבריהם סותרים למ"ש בהליכות עולם דף י"ד בשם הרמב"ן מדלא אמרינן אין מקרא אלא כפשוטו אלא אין מקרא יוצא משמע דאף עם הפשוט הדרשא תדרוש וא"כ מאי מקשה התוס' דאימא כוליה להאי דרשא והוצרכו לתרץ ולע"ד וודאי אין מי שחולק על הרמב"ן בזה דעם פשוטו של מקרא דרשינן הדרשא אמנם הכא אין זה פשוטו של מקרא של עולת שבת בשבתו על שנים שוים. ובספרי דרשו עולת שבת בשבתו שאם לא הקריב מוספין בשב' זו שלא יקריבוהו בשב' אחר' וזו וודאי היא פשוטו של מקר' אבל הך דרשא אינו פשוטא של מקרא ולא קראו התו' פשוטו אלא לגבי דרשא אחרת ובאמת לכאורה עלה בדעתי לומר דהך דרשא דחלבי שבת היא פשוטא ביותר מהך דרשא לעכב וסבר הייתי להלמו בלשון התו' אבל אי אפשר לפרש כן: