יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף סב.
ראשון משלח כו'. עיין לקמן דף ס"ד ובמהר"צבי סימן מ"ה ובשבות יעקב ח"ב סימן ל' ובסם חיי בליקוטים דף י"ד ובשער יוסף סימן ח' בשו"ת דף כ"ה ומ"ש לעיל בדף ז':
ואח"כ נמצא הראשון ופירש"י בין נמצא הראשון בין קודם חצות בין לאחר חצות הוכרח רש"י לפרש דבנמצא קודם חצות דאי בלאחר חצות א"כ אתחזי השני תיכף קודם הראשון וא"כ אין ראי' מכאן לרב פפי אלא דקשה מנלן דפליגי גם בלאחר חצות דילמא דוקא קודם חצות דשניהם ראוים כאחד הא בנמצא אחר חצות בין לרבנן בין לר"י שניהם קודם ואפשר לומר דהך סברא בעידנא דאיתחזי קמייתא לא איתחזי בתרייתא לא מהני אלא ראשון כיון דהוא ראשון וגם בעידנא דאיתחזי הוא לא איתחזי בתרייתא יש לו קדימה לדברי הכל. ועיין בסם חיי ובשער יוסף ודברי הרמב"ם עמדו עליהם האחרונים שפסק כמ"ד ראשון משלח וגבי פסח פסק איזה שירצה יקריב. ועיין מה שתירץ מהר"צבי ונראה וודאי דפלוגתא דר"י ורבנן הוא דוקא בשניהם שוים דאי באחד מהם מובחר כ"ע מודו דמובחר קודם כי כן הדין בכל הקדשים מצוה להביא מן המובחר ועוד י"ל דהרמב"ם סבר דוודאי קשה על רב פפי למה שבק רבנן ועבד כר' יוסי להכי מפרש דבזה פליגי ר' יוסי ורבנן דרבנן סברי דהשני יקרב שלמים ולכן אמרי איזה שירצה יקריב דכיון דשניהם קרבים אין חילוק איזה לפסח ואיזה לשלמים ור' יוסי סבר דהשני ירעה עד שיסתאב וימכור ויביא בדמיו שלמים וכיון דהוא עצמו אינו קרוב הראשון קדים וא"כ אין מחלוקת בין ר"י ורבנן אלא בזה אם השני קרב או לא אבל אם הי' השני ירעה הי' גם רבנן מודה וא"כ בשעיר שרק אחד קרב גם רבנן מודה והא דקאמר סבר לה כר' יוסי משום דרבי יוסי אמר כן בפירוש נמצא שפיר דהרמב"ם פסק איזה שירצה ופסק ג"כ דהשני יקרב שלמים דהוא כרבנן דאי השני ירעה וכמו שפסק הראב"ד א"כ גם רבנן מודו דמצוה בראשון מעתה מיושבים דברי הרמב"ם היטב. ועיין מרכבת המשנה ח"ג פ"ד דקרבן פסח ה"ו:
פרק ששי
רבי יהודה אמר תמות. עיין לעיל מ' ד"ה ואזדו לטעמייהו:
נשפך הדם ימות המשתלח. עיין מנחות ז' ד"ה אין מקדשין: