יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף סא.
ואם עשה יחזור וישחט מבעי' לי אע"ג דלכאורא סמיך אמתניתין דקאמר הקדים מעשה לחברו לא אמר כלום וממילא דשחיטת השעיר קודם מתן דם הפר פסול וא"כ קשה מתניתין אהדדי רישא לסיפא י"ל דהמקשה סבר דבשחיטה לא קמיירו דשחיטה לאו עבודה היא ואע"ג דגבי פר עבודה הוא לענין קטרת שחפנה קודם שחיטת הפר לענין שעיר לא אמרינן הכי וכן הוא באמת דעת ר"א בירושלמי דאם נשחט השעיר קודם מתנות הפר כשר ומביא ראי' ממתניתין שבהיכל שכשר וזה ע"פ הגהתו של בעל קרבן העדה ואפילו לפי הנוסחא שלפנינו בירושלמי דאם שחט השעיר אחר המתנות של פר שבפנים ושבפרוכת שכשר וא"כ כשם שאם איחר כשר ה"ה בהקדים. ועיין בתולדת יצחק ולפי מ"ש בסמוך בשם מהרח"א דכל מה שאירע בשעיר צריך ג"כ לעשות הפר א"כ למה אמר חזור ושחוט אפילו הפר הי' צריך לשחוט שנית ולחפון קטרת ואפשר יש לחלק ואין להאריך:
וכפר את מקדש הקודש זה לפני ולפנים. עיין זבחים מ"ב ד"ה כגון שפגול בראשונה. מנחות י"ו ד"ה כגון שפגל:
רש"י ד"ה זה לפני ולפנים. כתב מהרש"א שפרושו מגומגם ע"ש ושמעתי שיש מגיהים ברש"י שאירעה לפני ולפנים או נכנס ושוב מצאתי כן בזרע יצחק בשבועות י"ג עוד הקשה מהרש"א דאם נטמא בחוץ ונכנס לפנים למה לי קרא כאן דכבר נתחייב בנכנס לעזרה ולהיכל בטומאה ובאמת נראה דהבין מהרש"א דנטמא בחוץ ונכנס דרך עזרה והיכל ובאמת אין הכרח בזה מרש"י די"ל דכוונת רש"י דמיירי דנטמא בהיכל ונכנס לפנים ובהיכל לא שהא ונמצא על הטומאה פטור רק על מה שנכנס. ועיין בשבועות י"ז שכתב רש"י דמטמא בחוץ ונכנס חייב כרת בכניסתו וכתב מהרש"א דאין ראי' די"ל דמיירי דנכנס דרך גגין דאכניסה לא מחייב אבל אשהיי' מחייב וכן י"ל הכא ועיין מ"ש בשבועות:
תוס' ד"ה מתנות הראש כו' עיין ברמב"ם פ"ה מהלכות מחוסרי כפרה שפסק דמתנות הראש אין מעכבת ובפ"ד דמחוסרי כפרה פסק כר"ע אם נתן כיפר ואם לא נתן לא כפר וכתב הכ"מ בשם מהר"י קורקס דהוא מפרש דאם השמן בעין אם לא נתן לא כפר אבל אם השמן נשפך מתנות הראש אין מעכבת ע"ש וא"כ זה ג"כ דעת רש"י וע"ש בלחם משנה: