אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ס:

דף ס.

שירים מעכבי. עיין זבחים ל"ט ד"ה לפר זה פר יוה"כ ודף מ' ד"ה אביי:

קטרת שחפנה. עיין זבחים י"ט ד"ה וחוקה. ותולדת יצחק:

כי כתיבה חקה בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים הוא דכתיבה. עיין מ"ש לעיל בדף מ' ולעיל מ"א ד"ה סתם ספרא. קדושין י"ד ד"ה הא לאו הכי. סוטה י"ז ד"ה קודם שתקבל. סנהדרן מ"ט ד"ה כל מעשה:

תנן אם עד שלא גמר המתנות שבפנים כו' והקשה בחקרי לב סימן קי"א דמאי קשיא דילמא מתניתין איירי דוקא בנשפך דם השעיר וא"כ דם הפר וחפינת הקטרת היתה כשרה לפי מה שכתבו בת"י ד"ה בקטרת ואף אם נאמר דמתניתין מיירי בסתמא בין בדם הפר בין בדם השעיר מ"מ לא הוי מצי למתני יחזור ויחפון כי זה דוקא שייך בדם הפר אם נשפך ולא בדם השעיר ומכח זה הכריח דעת מהרח"א בעץ חיים דאם נשפך דם השעיר נמי צריך לחזור ולהביא דם הפר ולחפון קטרת ודלא כתוספות ישנים ולע"ד דוודאי מתניתין מיירי בין בדם הפר בין בדם השעיר ומ"ש הרע"ב דם הפר שממנו הביא בעל חקרי לב ראי' נראה דלרבותא קאמר דהרי הרב אוכן בהיכל קאי ונמצא דלא מבעי' אם אירע כן בדם השעיר שכל הנעשה קודם לזה כהלכתו נעשית ואין צריך לחזור ולהזות בתחלה רק בהיכל מדם השעיר אלא אפילו נשפך דם הפר דה"א דכל מעשה הפר אחד וא"כ המתנות של שעיר שנעשה בפנים לאו כלום הוה קמ"ל דהמתנות של שעיר בפנים עולת לו וא"צ להתחיל מדם הפר רק בהיכל ולא בשעיר בפנים ואע"פ דמתניתין בכל ענין מיירי אעפ"כ שפיר מקשה דהא נתן מקום לטעות דאנא אמינא דלעולם א"צ לחפון ומתרץ דאין מקום לטעות בזה די"ל דבקטרת לא קמיירי ואם כנים דברי מהרח"א י"ל שזו הי' דעת הרמב"ם דפסק דבפר השני קטרת קודם והקשה עליו דהא קאמר בקטרת לא קמיירי וכבר הארכתי בזה לעיל וי"ל דהרמב"ם באמת מפרש הכי בקטרת לא קמיירי דלא נשפך אלא דם השעיר ולא דם הפר ואע"פ דעדיפא מניה הי' יכול לתרץ דאפילו נשפך גם דם הפר חפינת קטרת קודם לפר השני מ"מ האמת נקט ועיין בסמוך:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה