אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף נ:

דף נ.

תו' ד"ה חומר בתמור' תימ' אמאי לא חשיב שהתמור' חלה בטעות ותמה מהרש"א דהא בספ"ב דתמורה במשנה גם ת"ק לא חשיב הא ורק ר"י ב"י אמר עשה שוגג כמזיד בתמור' ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין וא"כ משמע דת"ק לית ליה האי חומר וה"נ ס"ל להאי ברייתא ובפרשת הכסף דף כ"א השיג עליו דאין חולק על ר"י בר יהודה שם כמו שכתב הרמב"ם וא"כ שפיר הקשו התוספות ואם כי קושייתו על מהרש"א קושיא היא מדכתב דת"ק לית ליה האי חומר ובאמת אין חולק על החומרא מ"מ לעולם קושייתו על התוספות לא מתרצא דהא עכ"פ חזינין דת"ק לא חשיב ליה אע"ג דאית ליה האי חומרא וא"כ כשם דל"ק לת"ק דהתם ה"נ ל"ק על הך ברייתא מיהו בזה י"ל דת"ק דהתם משום הכי לא חשיב משום דחומרא זו אינו נוהג בכל הקדשים דהא במעשר נמי איתא להך חומרא ור"י בר יהודה לא חייש לזה ואמר דעכ"פ תמורה חמירא בזה משאר כל הקדשים אבל ברייתא דהכא דלא מיירי במעשר כלל כמו שהוכיחו התוספות א"כ שפיר ה"ל למתניא להאי חומרא אלא שלכאורא גם רישא שם דחומר בקדשים נמי לא מיירי במעשר דהרי קתני ומקדישים איברים ולמעשר בהמה אי אפשר להקדיש דהרי לאו נידר ונידב הוא וצ"ע:

תוספות ד"ה תמורת חטאת היא ולא מצי לשנויי ר"ש היא כו' דברי התוספות תמוהים דאיך אפשר לאוקמי' כר'ש הא הך בעי' אליבא דמ"ד פרו של אהרן קרבן יחיד הוא ור"ש סבר דשותפות הוא ונראה דכוונתו הוא ע"פ מה שכתבו בתוספות ישנים דלמה אבעי' ליה בתמורה ולא מבעי' ליה לענין מיתה ובע"כ צ"ל דלענין מיתה פשיטא ליה דהוה קרבן שותפות אע"ג דמקופיא מכפר ורק בתמורה קמבעי' ויש סברה לחלק בזה ולענין מיתה אע"ג דמת כה"ג כיון דהאחרים ג"כ מתכפרים מקופיא מקרא עדיין יש לו בעלים אבל לענין תמורה דנפקא לן מלא ימיר אותו מוכח דוקא יחיד א"כ צריך שיהי' בו חלק ממש וא"כ שפיר כתבו התוס' דמאי דקאמר למיתה אזלא נוקמי' כר"ש דהא לענין מיתה בע"כ צ"ל כר"ש דהוה שותפות מדלא קמבעי' ליה במיתה ודוקא בתמורה לזה תירצו דהוה עכ"פ רועה. ועיין בשיח יצחק וכבר השיג עליו גיסו בספר זרע אמת סימן מ"ה ע"ש בארוכה. ובית אברהם כהן קל"ט כי קרובים דבריו למה דתירץ בזרע אמת בשם נחלת ראובן:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה