יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מה:
נפקא ליה מוהאש כו' והקשה בעבודת ישראל דף ס' ע"א מ"ש דכאן ר' יהודה לא דריש וי"ו דוהאש ואלו בסנהדרין י"ד גבי זקניך ושופטיך דריש וי"ו מ"ש דהך וי"ו דריש והך וי"ו לא דריש וכן הקשה על הרמב"ם מ"ש דכאן פסק דלא כר"מ דדריש וי"ו ושם גבי זקנים פסק כמ"ד דדריש וי"ו ולא תירץ כלום וקושיא זו דר"י אדר"י הקשו התוספות במנחות דף נ"א ד"ה וי"ו מכאן ומשאר מקומות דלא דריש ר"י וי"ו וסיימו דדוקא באלו מקומות לא דריש וי"ו הא בשאר מקומות דריש וע"ש וכמו כן יתורץ להרמב"ם כמו שמתורץ לר' יהודה גופיה:
לכדתניא אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה לימד על מערכה שניה של קטרת כן הוא הנוסחא בספרים שלנו ולע"ד טעות הוא דהא מערכה שניה של קטרת לא מהאי קרא דאש תמיד תוקד נלמד אלא מקרא דאש המזבח תוקד בו כמבואר בסוגיא ולכן בוודאי צריך לגרוס כאן האי קרא דאש המזבח תוקד בו רק לבסוף נלמד אש למנורה מאש תמיד תוקד על המזבח ומזה נפל הטעות להביא גם זה הפסוק ברישא דברייתא וכ"כ רש"י בפ' צו דהך קרא דאש תמיד תוקד לאש של מנורה נאמר שנאמר בו תמיד וכאשר כתבתי שצריך להגיה כן הוא הנוסחא בתורת כהנים ובילקוט וכן מוכח מדברי התוספות לעיל דף צ"ג ד"ה מכלל דאיכא חברתה וכן נראה מדברי הרא"ם בפ' צו:
איזה מזבח שמקצתו לפני ה' הוי אומר זה מזבח החיצון. עבודת ישראל קע"ח ע"ב קע"ט:
ואיצטריך למכתב מעל המזבח ואיצטריך למכתב מלפני ה'. עיין זבחים נ"ח ד"ה משוך: