יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף מה.
דקה מן הדקה פשוט הוא דלא קאי אלא על הקטרת שהקטיר לפני ולפנים אבל הקטרת שבכל יום שהי' בהיכל הי' בשיעור כל ימות השנה וכן לא היתה אלא דקה ולא דקה מן הדקה:
והיום עולים באמצע ויורדים באמצע גירסא זו הי' לו להרמב"ם ולפיכך כתב שגם שאר כהנים עולים באמצע ויורדים באמצע ביה"כ לפני כה"ג מפני כבודו אבל רש"י נראה דלא הי' לו גירסא זו אלא כה"ג עולה באמצע ויורד באמצע. ועיין לחם משנה ותי"ט עבודת ישראל קל"ז ע"ב:
ת"ר בכל יום הי' שם שתי מערכות. עיין על כל הסוגיא ודברי הרמב"ם בארוכה עבודת ישראל דף נ"ד ולהלן:
וכי סלקא אדעתך שזר קרב ע"ג מזבח. במשנה למלך פ"ט מהלכות ביאת המקדש הט"ו הקשה מכאן על התוספות בסוכה והרמב"ן דסברי דאין איסור תורה בכניסת זר בין האולם ולמזבח דהרי הכא אמרינן וכי זר קרב על המזבח ומוכח דמדאורייתא הוא כמ"ש רש"י ונראים הדברים כמו שתירץ דלדעת התוספות והרמב"ן וודאי אין האיסור מצד הכנסה למזבח אלא מצד הדבר שהוא עבודה ודוקא בדבר שצריך להיות על המזבח ממש אבל דבר שאפשר לעשותו בעומד ע"ג קרקע אע"פ שגוף הדבר נעשה ע"ג מזבח בזה אין לפסול לזר ולהכי אי הוה אפשר לעמוד בארץ ולעבוד במפוחא הוה אפשר בזר. ועיין בתוספות זבחים דף י"ד ד"ה והרי הולכת ושם דף ס"ה ד"ה וכי תעלה ולעיל כ"ז ד"ה הולכת עצים. קרבן אהרן דף ה':
ור"י אי מהתם ה"א דקאי על ארעא. עיין משנה למלך פ"ט מהלכות ביאת המקדש הט"ו ומ"ש בסמוך:
נפקא ליה מהאש. עיין מנחות נ"א ד"ה וי"ו סנהדרין י"ד ד"ה ואת אשמו:
תוס' ד"ה ר' יוסי. עיין עבודת ישראל נ"ה ע"ב ובספר תפארת יוסף פ' צ"ו.
תוס' ד"ה וכי תעלה על דעתך. קרבן אהרן דף ה':