אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף מג:

דף מג.

הטהור מכלל שהוא טמא. נידה ט' ד"ה מאי מזה:

על הרובד הרביעי שבהיכל. עיין הרמ"ע מפאנו סי' י"א שהוא בעצמו הרובד המוזכר אח"כ גבי גחלים וכן הביא מת"כ אלא שנראה מדבריו שהי' באולם ועיין בתי"ט ובעבוד' ישראל קל"ד:

מן המאוכלות הפנימית. עבודת ישראל קל"ט ק"מ:

ר' יוסי אומר בכל יום הי' חותה בשל סאה. עיין זבחים נ"ח ד"ה ר"י:

בכל יום הי' זהבה ירוק. עבודת ישראל קל"ז קל"ח:

והיום מן קיתון של זהב. בירושלמי איכא פלוגתא אם גם הקידש הראשון מן הקיתון או הקידוש הראשון מן הכיור ועיין לעיל ברש"י דף ל"א ומ"ש שם ובקרבן העדה כתב דרש"י לשיטתו ולכן בזבחים דף כ"ב דמקשה על הא דאמר כלי שרת מקדשין והא כתיב ממנו והקשה התוספות על רש"י דלמה לא הקשה על מתניתין דכה"ג מקדש בקיתון של זהב וכתב הוא דממתניתין ליכא לאקשויא דאיכא למימר חוץ מקידוש ראשון ושאר הקדושין לא פסלי ולע"ד יש להשיב חדא דהא רש"י ס"ל דחמש טבילות ועשרה קדושין הלכה למשה מסיני הם וא"כ בוודאי חד דינא אית להו לכל הקדושי' וזו דע"כפ הי' יכול להקשו' מרבי יהודה דסבר לעולם כה"ג מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב ש"מ דכלי שרת כשר והא כתיב ממנו גם מה שכתב דמדברי הרמב"ם נראה דהקידוש הראשון לא הי' מן הקיתון מפני שכתב הרמב"ם מצוה לקדש מן הכיור אין ראי' שי"ל מפני כבודו של כה"ג לא חשו למצוה ואדרבה כי מפני שהרמב"ם בהלכות עבודת יוה"כ פ"ב ה"ה כתב סתם היום מקדש מן הקיתון וסתם הדברים ונראה דכוונתו לכל הקדושים דאל"כ הוה ליה לפרש ובלא"ה צ"ל לרבי יהודה דמשום כבודו דכה"ג שרי כל השנה כי בוודאי לא יחלוק רבי יהודה דמצוה לכתחילה בכיור:

והא כתיב וכל אדם לא יהי' באוהל מועד כו' תנו רבנן עיין בארוכה עבודת ישראל שהרבה להקשות למה נקט אפילו בעזרה הא אפילו בין האולם ולמזבח לא פרשי לפי האמת בין לרבנן בין לרבי יוסי. ולע"ד דהך ברייתא מילתא פסיקתא נקט דהא וודאי פרישה דכל השנה נמי מהאי קרא נפקא וגם מיירי מכל העבודת וגם מהקטרה שבהיכל ואף שרש"י כתב יכול אף בכל העזרה בשעת הקטרת לפני ולפנים אפשר לאו דוקא קאמר ותו דבין האולם ולמזבח לאו מאוהל מועד ממעטינן כי איך אפשר למעט מאוהל מועד למ"ד היכל ואולם חדא קדושה רק דברייתא דנקט דה"א אפילו מהעזרה וזה ממעטינן מאוהל מועד אבל מבין האולם ולמזבח לא מיירי וכן מן האולם עצמו אי קדושתו רק כבין האולם ולמזבח לא מיירי הך ברייתא וא"כ אין ראי' דהך ברייתא סברי כר' יוסי:

רש"י והזה הטהור האי בטהור יתירא הוא דהא בטהור קאי וכן כתב רש"י בזבחים י"ז דלעיל מניה כתיב ולקח אזוב וטבל במים איש טהור אמנם בזבחים דף ע"ג כתב רש"י דלשתוק דבלא"ה ידעינן דצריך להיות טהור דחטאת קריא רחמנא. ועיין מ"ש שם ועיין במנחת בכורים ס"ג ע"ב:

רש"י על הרובד הרביעי כו' וקס"ד דעל שורה רביעית שמפתח ההיכל ולפנים קאמר בעבודת ישראל דף קל"ד ע"ב כתב דרש"י לאו דוקא היכל קאמר אלא מפתח האולם ולפנים ואינו מוכרח כמ"ש לעיל בסמוך ומה שהביא ראי' ממה שכתב רש"י בסמוך בד"ה תני של היכל כיוצא מן ההיכל לעזרה אפשר דרש"י מילתא פסיקתא נקט כמ"ש ואדרבה דברי רש"י מורים יותר שבהרובד הרביעי שבאולם הי'. ולפי שהאולם האמצעי בין ההיכל לעזרה נקט לסימנא העזרה:

רשי' מוסיף מלא חפניו. עבודת ישראל קמ"ב:

תוס' ד"ה ולא פליג. זרע יצחק. תולדות יצחק:

תוס' ד"ה אמר רב יהודא. זרע יצחק:

ת"י ד"ה גחלים. מרכבת המשנה ח"ג פ"ג דתמידין ה"ה:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה