אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לו.

דף לה:

מתודה עליו עון לקט שכחה ופיאה. מגילת ספר לאוין דף קנ"ה ע"ב ק"ס קס"ט:

ול"ת הניתק לעשה. עיין בית ישחק ה':

רש"י אבל מן החליפות ולפנים. דרך הקודש י"ד ע"ג:

רש"י ד"ה ועל עולה כו' דלא גרסינן בה מעשר עני דהא יש לו וידוי אע"ג דשם במשנה ספ"ה דמעשר שני איתא דגם לקט שכחה ופיאה יש להם ווידוי הא תנן התם אע"פ שאין מעכבין את הוידוי וכיון דאין מעכבין חיישינן שמא ישכח ולא יתודה ולפ"ז צ"ל דהא דתנן אע"פ שאין מעכבין לא קאי רק אלקט שכחה ופיאה ולא על מעשר עני כמ"ש התי"ט וכן מבואר ברמב"ם פי"א דמעשר שני ועיין מהרש"א ושוב ראיתי בזרע יצחק שכתב קרוב לזה:

תוס' ד"ה נוקמי'. מרכבת המשנה ח"א פ"ג דעבודת יוה"כ ה"ב:

תוס' ד"ה על עשה ועל ל"ת כו' וכן על חייבי מיתות וחייבי כריתות וחייבי לאוין החמורין היתה מכפרת אלא שיש להם כפרה אחרת שענשן אמורה כו' דברי התוספות צ"ע דהיכי קאמרי אם לא הי' ענשן אמור היתה מכפרת אדרבה הא כתיב ונרצה משמע שיש לו תקנה וריצוי במקום אחר והרי אלו אין להם תקנה במקום אחר ואפילו אם נאמר דענשן זה הוא ריצוי הרי אלו לא הי' עונשן אמורה במקום אחר קאמרי התוספות דהוה מכפר וא"כ מאי ריצוי איכא. ושוב ראיתי בזרע יצחק דף כ"ז ע"ג שהגיה בדברי התוספות ובוודאי שהי' קשה לו מה שהקשתי ולפי שהספר אינו מצוי אעתיק לשון התוספות כפי מה שצריך להיות כפי הגהתו ואין לומר מדכתיב ונרצה לו משמע שיש לו תקנה וריצוי במקום אחר כו' ואם עבר יום או יומים עולה מכפרת עליו וכן ל"ת הניתק לעשה דקשה על חייבי מיתות וחייבי כריתות כו' שיש להם כפרה אחרת שענשן אמורה וכל הני אין להם ריצוי ותקנה במקום אחר ע"כ ומה דפשיטא ליה להתוספות דגבי לאוין החמורין הי' מכפר אי לא הי' עונשן אמור דהא גבי נבילה אי אין לוקין מכפר אע"ג דאין בידו לתקן ואין לו ריצוי במקום אחר. ועיין מגילות ספר קס"ט ע"ג העתיק התוספות כמו שהוא לפנינו:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה