אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לב.

דף לא:

אמרי לך רבנן קדושא בתרא כי פשיט בגדי קודש ולבש בגדי חול עבדי ליה התם בוודאי לכאורא הדברים תמוהים דהרי משנה מפורשת בסוף פרק בא לו דהי' מקדש כשפושט בגדי זהב ולובש בגדי עצמו ואפשר לומר דהמקשן הוה סבר דהך קידוש לאו בכלל עשרה קידושין נינהו דהנהו עשרה קדושין לצורך עבודה הם והך קידוש לאו לצורך עבודה לפיכך לא קחשיב כמו דלא קחשיב תרומת הדשן למ"ד דהוה בכה"ג כיון דקודם היום הוה כמ"ש בת"י והוה קסבר דטבילה גורם לשני קדושין ולפיכך הקשה בשלמא לר"מ שפיר דלחמש טבילות עשרה קדושין אבל לרבנן חסר חד קידוש בטבילה הראשונה וקידוש בתרא הא לא חשיב והמתרץ השיב לו כיון דקידוש בתרא לפשיטה הוא נמי קחשיב כי לא חשבי רבנן הקידושים בתר הטבילות אלא לפשיטה ולבישה:

אמר רב חסדא גמירי חמש טבילות ועשרה קדושין לפי מה שסברו רש"י ותוספות דהך גמירי הלכה משה מסיני הוא א"כ לרבא לקמן דף ע"א דהכריח כן מדכתיב ופשט את בגדי הבד אשר לבש שלבש כבר א"כ רבא חולק על הל"מ וזה וודאי דוחק לומר ובפרט לפי מ"ש הרמב"ם דבהל"מ אין חולק ולפיכך צ"ל דרבא נמי אין חולק על הל"מ אלא דרצה לתרץ גם הפסוק כי לכאורא הפסוק מכחיש הל"מ שהרי הכל נאמר על הסדר ולמה לא נאמר זו על הסדר ולהכי בא רבא לומר דמהפסוק ג"כ יש הכרח לכך מדכתיב ופשט ולבש אמנם להרמב"ם דסבר דלא הוי הל"מ כמ"ש לעיל בשם החוות יאיר ניחא טפי:

כף ומחתה בבגדי לבן תמיד של בין הערבים בבגדי זהב רש"י והרמב"ם נחלקו כי רש"י פירש כאן כי תמיד של בין הערבים הי' אחר הוצאת כף ומחתה והרמב"ם סבר כי הוצאת כף ומחתה אחר תמיד של בין הערבים ובלחם משנה פרק ב' דעבודת יוה"כ הביא ראי' לדעת רש"י מסוגיא זו דקאמר להדיא כף ומחתה בבגדי לבן תמיד של בין הערבים משמע וודאי דתמיד של בין הערבים אחר הוצאות כף ומחתה הי' ועיין בירושלמי דפרק בא לו ה"ב דשם אמר הכל מודים שהוצאות כף ומחתה אחר תמיד של בין הערבים ובאמת יש לתמוה הלא ברייתא זו בתורת כהנים היא שנויה ובלי ספק ר' יוחנן הי' בקי בתורת כהנים ובע"כ צ"ל דר' יוחנן לא הוה גריס כן בתורת כהנים או דכוונת ר' יוחנן הכל מודים על התנאים המוזכרים שם ור"ע וחכמים אבל מודה ר' יוחנן דאיכא תנא אחר דסבר כף ומחתה קודם לקטרת ועכ"פ כיון דרבי יוחנן אמר דכל הנהי תנאי מודה א"כ הך ברייתא דת"כ יחידאי היא ופסק הרמב"ם כרוב התנאים ועוד יש להאריך מזה וכאן אין מקומו. ועיין מרכבת המשנה ח"ג פ"ב דעיה"כ ובזבח השלמים דף ט':

ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש. עיין זבחים נו"ן ד"ה אלא למאן:

תוס' ד"ה ואי כסדרן. עיין על התוספות קרבן אהרן קפ"ה זבח השלמים דף יו"ד ובשביתות י"ט דף נ"ו ע"ד האריך בדברי מהרש"א ע"ש וע"ש בזבח השלמים דכתב דהכרח חז"ל לסרס הפסוק הוא מן ופשט ולבש והוא תרוצא דרבא דלקמן דף ע"א ולפ"ז אפשר לומר דרב חסדא נמי אין חולק על רבא אלא דעיקר הוא הקבלה אלא כדי שלא תהיה סתירה בפסוק דרשו כן וא"כ רבא ורב חסדא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה