יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף לא.
ביאה במקצת שמה ביאה כתב בחות יאיר סימן רכ"ז דסוגיא דזבחים דף ל"ג צ"ע מהך סוגיא ולא פירש דבריו ואני לא הבנתי כוונתו דמאי קושיא ליה הא מסוגיא זו לא מוכח מידי אי ביאה במקצת שמה ביאה או לא כמ"ש הוא עצמו בסוף התשובה כי אדרבה הרמב"ם בפ"ג דביאת מקדש נראה שסבר דביאה במקצת לא שמה ביאה והראב"ד חשב כי מסוגיא זו למדה והוא עצמו כתב דאדרבה דיש ללמוד שהיא דאורייתא אבל ראי' לא יש אפילו לדעת הראב"ד דהרי לא כתב רק משמע ובלא"ה דברי הרב בעל חוות יאיר שם תמוהים במה שרצה לומר דהרמב"ם סבר דביאה במקצת שמה ביאה נראה שלא היו לו אז רמב"ם עם כ"מ. ועיין במרכבת המשנה פ"ג דביאת מקדש:
וכולן בקדש על בית הפרוה חוץ מראשונה יש לספק במשנתינו שאמרה וכולן בקדש על בית הפרוה חוץ מזו בלבד דמשמע לכאורא דעל כולהי קאי אטבילות וקידושין שיהי' בקדש או דוקא טבילות והנראה וודאי דעל כולן קאי דבין הטבילות בין קדושין הי' בקודש אלא שאפשר לספק על הקידוש הראשון כיון שהי' בחול אם גם הקידוש הי' בחול או הי' בקודש וזה תליא אם הקידוש הראשון הי' מן הכיור או מן הקתון של זהב כמו שאר הקדושין דהכיור וודאי הי' במקום קדוש בין האולם ולמזבח אמנם אם גם הקידוש הראשון הי' מן הקיתון של זהב יש מקום לומר דהי' במקום הטבילה בחול שוב ראיתי בדברי רש"י לקמן במתניתין וקידש ידיו ורגליו מן הכיור ושוב ראיתי לעבודת ישראל בדף ע"ט ע"ב שהאריך בזה והביא בשם הרי"ץ גיאות דסבר דקידוש הראשון בחול היה ונראה דסבר דבקיתון של זהב היה:
ש"מ עין עיטם גבוה. מלך שלם ח"ב כ"ז ע"ג בכורת נ"ה ד"ה שמא ירבו הנוטפין:
מים שכל גופו עולה בהן. עיין שבת צ"ב ד"ה אשתכח:
תוס' ד"ה עין עיטם. מעיל צדקה סימן ל"ט מ' תוך התשובה בני דוד דף ע' ע"ג:
תוס' ד"ה אמה על אמה. עיין בספרים הנזכרים ובשביתות י"ט דף נ"ו ע"ד וכתב שם דמצא מפורש בשו"ת הריב"ש דכוונת התוספות בתירוץ הב' דבמעיין לא בעינן מ' סאה רק שכל גופו עולה בהן דקדקתי ולא מצאתי כן בריב"ש בסימן רצ"ד הביא דעת הרמב"ם והראב"ד שסוברים כן אבל מדברי התוספות לא כתב כלום וקרוב הדבר בעיני שהריב"ש לא הי' לו תוספות שלנו על יומא שהם מהר"ם מרוטנבורג רק תוספות אחרי' ועיין במעיל צדקה סימן מ' בתחילתו מ"ש חכם אחד בזה אם הריב"ש הי' לו התוספות ומ"ש המחבר שם: