אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כז:

דף כז.

זר שסידור את המערכה חייב ופירש"י חייב מיתה וטעמו מדמקשה הגמרא בלישנא בתרא וכי יש עבודה שיש אחריה עבודה שפסולה בזר התם בע"כ דבעינן למימר דפסולה בזר להתחייב מיתה קא קשיא ליה דמפסול וודאי לא קשיא דניהי דלא הוי עבודה תמה פסולה מי הוה ובע"כ צ"ל דהקושיא רק מחיוב מיתה א"כ בע"כ צ"ל דחיוב מיתה הוה דאי ס"ד חיוב מלקות למה צריך להגיה בלישנא בתרא אלא וודאי דכך פשיטא דאי ללאו לא הוי צריך לומר. וכ"נ בכ"מ בפ"ט מהלכות ביאת מקדש שפירש כן בדברי רש"י. ועיין שיח יצחק ושופרא דיעקב והקשה בשיח יצחק למה ללישנא קמא לא הקשה דלאו עבודה תמה היא ולפי פשוטו י"ל דאין הכי נמי דתרווייהו קשוא אלא דללישנא קמא הגיה דברי רבי יוחנן מכח קושיא דעבודת לילה ובלשון השני סבור דהגיה מכח הקושיא דעבודה תמה ועיין במשנה למלך פ"ב דתמידין הלכה יוד שהקשה דהרי להרמב"ם הוצאה לאו עבודה היא וא"כ הרמה הוי עבודה תמה וא"כ י"ל דבהא נחלקו הני לישנא דלישנא קמא סבר דהוצאה לאו עבודה היא והוי שפיר עבודה תמה וללישנא בתרא הוי סבר דלאו עבודה תמה ואפשר נמי הא דמתרץ משום מעשה שהיה היינו לשיטת המקשן דסבר דלאו עבודה תמה היא דהוצאה הוי עבודה אמנם כיון דבלא"ה צריך להגיה בדברי רבי יוחנן מכח הקושיא דבלישנא קמא להכי לא איכפת להשיב האמת וכיון דללישנא קמא ברור דהוצאה לאו עבודה היא וללישנא בתרא לפי האמת נמי יש לומר כן פסק הרמב"ם כן. ועיין שם במשנה למלך בארוכה:

רש"י והרי תרומת הדשן. שופרא דיעקב:

רש"י הך דאית ליה תקנתא לא קתני כו' והקשה בזרע יצחק דהא עכ"פ כיון דצריך לעלות למעלה לראות אם הברק השחר משום התמיד א"כ הי' יכול ג"כ לראות משום שני גזירין ובאמת ג"כ על הגמרא קשה קושיא זו ובע"כ צ"ל דהכי קאמר דבאמת לא הי' מסדרין שני גזירין עד שהי' הצופה צופה שהבריק השחר רק עיקר התקנתא לא בשביל הכי הוי כיון דאית ליה לא הי' מטריחין בשביל כך אמנם כיון דהוצרכו לתקן משום שחיטה ממילא נשמע כיון שהגיע זמן שחיטה הגיע זמן שני גזירין אבל לא הי' יכול לומר במשנה צאו וראו אם הגיע זמן שני גזירין דא"כ היה משמע דעיקר התקנה בשביל כך הוה דליתא זה כוונת הגמרא ולזה כיון רש"י ג"כ דבשביל כך לא תקנו אבל אין כוונתו שלא הי' עושין קודם שראה הצופה אם הבריק השחר אע"ג דב"פ תמיד משמע דהי' עושין המערכה קודם זה זה הי' קודם שנתקן הפיוס לתרומת הדשן דהרי מוכח כן אבל אח"כ כיון שנתקן הפייס היה עושין שני הפייסות כאחד כמו שכתב הרמב"ם בפ"ו דתמידין ואפשר שהי' רוצים לעשות העבודת תיכף סמוך לפיוס ועוד אפשר שהי' ממהרין בהרמת הדשן ושני גזירים כדי להקדים התמיד כל מה שאפשר ולהכי לא הי' ממתיני' עד שראה הצופ':

תוס' ד"ה למימרא. שופרא דיעקב:

תוס' ד"ה אין זר. שופרא דיעקב:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה