אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כז.

דף כו:

מקבלה ואילך מצות כהונה וסמך ושחט לימד על שחיטה שכשרה בזר בזבחים דף ל"ג לא העתיק כן אלא מקבלה ואילך מצות כהונה לימד על שחיטה שכשרה בזר ושם הקשו התוספות דניליף מוסמך ושחט וע"ש ומה שכתבתי שם. ועיין בחגיגה דף ט"ז ד"ה דבר אל בני ישראל וגם בברכות דף ל"ג למד מוהקריבו לחוד וראיתי בספר לשון ערומים דף כ"ו ע"ד שכתב דהך לימוד דוסמך לר"ש איצטריך דסבר וי"ו מוסיף על ענין ראשון וא"כ למילף מוהקריב כמו דאיתא במנחות דף י"ט ובאמת למסקנא דגמרא שם גם לר"ש לא ילפינן מוסמך אלא מדגלי רחמנא גבי פרו של אהרן ודוחק לומר דאביי הוצרך לומר למ"ד פרו של אהרן כשירה בזר. ועיין בשיח יצחק סוף דבר הסוגיא אינו מיושב לדעתי הקלושה וגם דברי רש"י קשה:

מכדי מקבלה ואילך מצות כהונה ונתנו בני אהרן למה לי אע"ג דנתינת העצים קודם קבלה הוה וא"כ שפיר צריך למיכתב כהונה מ"מ אף אי לא הוה כתיב כהונה מ"מ ממילא הוה ידעינן דבעי כהונה מדכתבה התורה אחר הקבלה אע"ג דהי' קודם לו ש"מ דלהכי כתבה ללמדנו דבעי כהונה ולזה נתכוון רש"י. ועיין בזרע יצחק:

ואימא הכי נמי לגופיה אלא והקטיר הכהן את הכל למאי אתא. עיין מהרש"א שתמה על סוגיות הגמרא. ועיין בתוספות ישנים דנראה דלא היה להם גירסא זו בין לגירסת רש"י בין לגירסת ר"ח. ועיין בזרע יצחק שהאריך לפרש גירסא זו. ובמקום שמואל שער התרוצים האריך מאוד לקיים גירסא זו ע"ש ועיין ברמב"ם פ"ט מהלכות ביאת מקדש דכתב דהפשט ונתוח והולכת עצים כשרה בזר שנאמר באברים והקטיר הכהן את הכל המזבחה זו הולכת איברים לכבש הולכת איברים הוא דבעי כהונה ולא הולכת עצים ע"ש. וזו הנוסחא אינו עולה כפי שום גירסא שהרי הולכת אברים ילפינן מוהקריבו בני אהרן. ועיין בספר מגילת ספר לאוין דף קס"ג ע"ג:

תוס' ד"ה והקריבו. עיין משנה למלך פ"א דפסולי המוקדשין הכ"ג:

תוס' ד"ה תחלת עבודה דיממא היא והקשה בשיח יצחק בשם שיטה כ"י מה מתרצין התוספות שמשבשין לשון ר' יוחנן במקום סדור מערכה סדור שני גזירין ויותר טוב הי' ליישב דברי ר' יוחנן בלתי שבוש ואתיא כלישנא קמא ומ"ש המחבר דהוה רק תיקון לשון בעלמא אינו נראה אמנם וודאי ל"ק דהרי מוכח בזבחים כ' דלישנא בתרא דלעיל עיקר שהרי רבא שם מוקי ר"י כראב"ש וראה דבריו בתחלת עבודה ולא בסוף עבודה הרי דתרומת הדשן תחלת עבודה דיממא הוא ואפילו לאביי דהתם צ"ל כן דאל"כ קשה קושיות הגמרא דהתם דר' יוחנן לא כרבי ולא כראב"ש וכיון דלישנא בתרא עיקר אין סברא לאוקמי' הך דהכא כלישנא קמא דוקא אמנם לקמן ניחא דמוקמינן לרבי יוחנן כב' הלשונות ובלא"ה נ"ל שאין קושיא שהרי ללישנא קמא צריכין להגיה בהך רבי יוחנן שכבר קידש מתחלה לעבודה ומה לי אם מגיהם ברבי יוחנן זה או בר' יוחנן דלעיל ועכ"פ מה שהשיג לעיל בריש פרקין בשושנים לדוד על התי"ט דלא הביא לישנא קמא דלישנא קמא עיקר אי אפשר לומר כן דמסוגיא דזבחים מוכח דלישנא בתרא הוא עיקר ובמה שכתבתי ניחא נמי מה שהקשה בזרע יצחק למה לא מקשה לר' זירא מלישנא קמא דעבודת לילה היא דליכא תירוץ דכיון דלישנא בתרא עיקר ניחא ליה להגמרא לאוקמי' הך דר' יוחנן כהלכתא ומה גם שבלא"ה צריכין להגיה ללישנא קמא בדרבי יוחנן דלעיל ועין שם בזרע יצחק מה שתירץ הוא:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה