יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כד:
הדלקה לאו עבודה היא הרמב"ם בפ"ט מהלכות ביאת מקדש כתב לפיכך אם הטיב הכהן והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן. והראב"ד השיג עליו דהפליג על המדה אלא אם הדליק כשר. ובספר עץ חיים למהרח"א בפרשת בהעלותך תמה על הרמב"ם והראב"ד דהא קימ"ל בריש במה מדליקין גבי נר חנוכה דהדלקה עושה מצוה ולא הנחה לפיכך אם הדליקן חרש שוטה וקטן פסולין ושם מדמה מנורה לנר חנוכה וא"כ ה"ה הכא לפסול אם היתה ההדלקה בחוץ ובאמת קושיא עצומה היא ועיין מה שכתבתי בסוף פ"ק גבי שלחן בדעת התוספות לפרש הירושלמי דהוציאו לחוץ לאו לחוץ ממש קאמר אלא ממקום מושבה עד סמוך לעזרה וה"ה אפשר לפרש בלשון הרמב"ם לא שהוציא הנרות מחוץ להיכל אלא עד העזרה עד מקום שהזר יכול לכנוס ולהושיט ידו ולהדליק כן אפשר לומר בדוחק אע"פ שבוודאי דברי הרמב"ם בלא"ה תמוהין להתיר לכתחילה. ועיין עוד שם בעץ חיים מה שהקשה על הריטב"א שהביא בכ"מ ובלחם יהודה דף ע"ז. ובמגן שאול בלשונות דף חי"ת ובמטה אשר דף ק"א. ובמרכבת המשנה ח"ג שם:
רש"י אלא מעתה דעבודת מתנה מחייב בהיכל זר. כן גריס מהרש"א ולא גריס מה שכתוב בספרי' שלנו דרביה מלבית ולפי מה שפירש הוא ברש"י דהקושיא היא מרבא דבלא רבא ה"א באמת בפנים אין חייבין אפילו על עבודה תמה אבל השתא דאמר רבא סילוק אינו חייב בהיכל א"כ עבודת מתנה חייב שפיר קשה א"כ לפ"ז לא הי' צריך למחוק מדרבה ולבית דהרי מהך הא דקשיא ליה מדאמר מלבית דעבודת סילוק פטור ש"מ דעבודה תמה חייב ואפשר דלשון רבה לא ניחא ליה דאדרבה מיעוטא הוא מלבית דממעטינן עבוד' סילוק בהיכל כמו בבית קדשי הקדשים. ועיין בשיח יצחק ובתולדת יצחק:
תוס' ד"ה אלא מעתה. לחם יהודה ע"ד ע"ד: