אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כד.

דף כג:

ארבע עבודת זר חייב עליהן. עיין משנה למלך פ"ט דביאת מקדש הט"ו וע"ש בפ"ב דתמידין הלכה יו"ד. ועיין מגילת ספר לאוין קס"ב ע"ד לחם יהודה ע"ז ע"ד ע"ח:

זריקה והקטרה. הך זריקה וודאי פרושו על המזבח החיצון נמי דהוי עבודה תמה כמו שפירש רש"י והכי מוכח נמי לקמן דברייתא דתניא כוותיה דרב קא חשיב המזה בחטאת העוף והממצה בעולת העוף והרי הם על מזבח החיצון. אמנם הכסף משנה כתב בפ"ט דביאת מקדש על מה שכתב הרמב"ם כיצד על הזריקה בין שזרק בפנים בין שזרק בחוץ כתב הוא לא שזרק בחוץ דאיך יחייב משום זרות על זריקה שבחוץ אלא בחוץ היינו היכל ובפנים היינו לפני ולפנים ע"ש ומשמע לכאורא מזה דהוא סבר דעל מזבח החיצון אין זר חייב והוא דבר שלא ניתן להאמר כלל. וראיתי בספר לחם יהודה בדף ע"ז עמד על דבריו ומה שתירץ הם דברים תמוהים חדא דמה דחקו לפרש פירוש אחר בדברי הגמרא ועוד תמהני איך לא נרגיש מהא דכתבתי מהזאת חטאת העוף ומהמיצוי עולת עוף. אמנם הדבר ברור דאף מר"ן מודה דעל זריקה שבמזבח החיצון חייבין ולא בא אלא לבאר שלא נטעי בחוץ שכתב הרמב"ם חוץ למקדש הוא וזה אי אפשר להכי מפרש דהרמה בהיכל מקרי חוץ כנגד לפני ולפנים וגם היה קשה לו למה לו להרמב"ם לפרש כיצד היא הזריקה דפשיטא דידעינן מה היא הזריקה דסתם זריקה הוא על מזבח החיצון להכי מפרש דהרמבם לא הוצרך לאשמועינן זריקה שעל מזבח החיצון רק משמיע לן זריקה שבהיכל ושלפני ולפנים דהרי מוכח בגמרא דה"א דהיכל דוקא עבודת סילוק וכן לענין עבודה תמה וש"מ דלענין זה קילא פנים מעל המזבח ולפיכך הוצרך הרמב"ם לאשמועינן וכמו דמרבינן נמי מלכל דבר המזבח בפנים:

ורב האי לאתוי שבע הזאת והקשה בתולדת יצחק למה לא משני הגמרא דבעי לכל דבר המזבח לכלל ופרט כמו שהקשה הגמרא ללוי ונ"ל דלא קשיא דהרי מעבודת מתנה נפקא ליה כמו דאמר בגמרא א"כ לא צריכין כלל ופרט לזה:

רש"י ד"ה עבודה תמה כו' ולא שיש לאחריה עבודה כגון שחיטה דברי רש"י כבר עמדו עליה במטה אשר דף כ"א ובמגן שאול בלשונת הרמב"ם דף ח' דלמה נקט רש"י שחיטה הלא שחיטה בלא"ה כשרה בזר ומה שכתב במעיין גנים דשחיטה דוקא דיעבד אם עבד כשר הוא תמוה כמו שכתב שם וראיתי להרב שער המלך בח"ג דף נ"ב שנסתפק למ"ד פרו של אהרן בזר פסולה אם חייב מיתה או נימא דאהדרי' קרא לעשה ואפשר רש"י בכה"ג משמיע לן דהיכא דשחיטת הזר פסולה אפ"ה אין חייב כיון שאינו עבודה תמה אלא שלפ"ז באמת קשה האיך רוצה להוכיח שם מסוגיא דיבמות דבאמת חייב מיתה הא לא הוי עבודה תמה וצ"ל דגזירת הכתוב הוא גבי פרו דיהי' חייב על השחיטה והוציא התורה מכלל שחיטת שאר קדשים לפסול להוציא נמי לענין חיוב ואפשר דרש"י לס"ל הכי או דרש"י לדוגמא בעלמא נקטיה ושוב נדפס ובא ספר בית ישחק וראיתי לו בדף ע"ז ע"ב תמה על הרב שער המלך דמאי ספיק' הא לאו עבודה תמה היא גם פירש בדברי רש"י כמ"ש אמנם התמיה על הרב שער המלך לע"ד ליתא כמ"ש דאפשר לומר דגזירות הכתוב הוא כיון שהוציאו מן הכלל לפסול הכי נמי לחיובא:

תוס' ד"ה לאתוי. מרכבת המשנה ח"ג פ"ט דביאת מקדש ה"ג:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה