אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כא.

דף כ:

פתח במקדש וסיים בירושלים שמעתי מקשים לפי מה שמפרש הרמב"ם בפ"ד דר"ה במקדש הי' תוקעין דגם ירושלים בכלל מקדש א"כ מאי מקשה פתח במקדש ולע"ד לא קשיא דניהי דירושלים הוה בכלל מקדש אבל היכא דאמר בית המקדש וודאי לא הוה ירושלים בכלל ולפמ"ש שם דאף הרמב"ם לא אמר דירושלים הוה בכלל מקדש אלא היכא דמוכח כמו התם נמי ל"ק מידי ובעץ חיים פ' בשלח דף ע"ב הקשה למה לא נקט הנך תרתי דהוה במקדש ונקט במקומם בירושלים ותו למה נקט ירושלים לבסוף דה"ל לאקדומי ע"ש והנה להרמב"ם והרע"ב דגרסי הנך תרתי במתניתין לא נצחה הרוח את עמוד העשן ולא כיבו הגשמים ובוודאי אין סברא לומר דכאן הביא הברייתא כיון דמתניתין היא צ"ל דהמקשן באמת הי' לו נוסחא כמ"ש רש"י דל"ג אלו שתים במתניתין והתרצין השיב לו דצריך להיות אלו במתניתין ולכן גרסי כן במתניתין וא"כ קושיא הראשונה של מהרח"א ל"ק ולהמקשן י"ל דבאמת היינו בכלל קשיותו פתח במקדש וסיים בירושלים והוה ליה להביא במקומם שנים אחרים שהי' במקדש אבל לרש"י כמ"ש התי"ט בשמו דל"ג אלו שנים במתניתין וודאי קשה ומה שתירץ מהרח"א עם הקושיא לא שמעינן דלא הי' הנה בירושלים עד שנבנה בהמ"ק זה פשיטא כי קודם שנבנה בהמ"ק פשיטא מאי עדיפותא דירושלים ומה צורך לאלו הנסים בירושלים קודם המקדש וצ"ע. גם בתוספות ישנים לא גריס הנך תרי במתניתין:

נבלעים במקומם עיין זבחים ס"ד ד"ה דישון מזבח:

רש"י ד"ה ומשתחוים רוחים: עץ חיים בשלח ע"ב ע"ג:

רש"י ד"ה ניסא דאבראי. עיין במשנה למלך פי"א דהלכות מטמאי משכב ומושב שהביא מחלוקת התוספות והרמב"ם דלהתוספות לא הי' מוצאין השלחן חוץ להיכל ולהרמב"ם הוציאו השלחן לחוץ ואם כוונת רש"י כדעת התוספות שלא הי' מוציאין לחוץ אתי שפיר כפשוטו מ"ש שהי' ידוע לכל כי לכן קראו ניסא דאבראי ואם סובר רש"י כדעת הרמב"ם שהי' מוציאין לחוץ כוונת רש"י לחלק למה קחשיב דוקא דאבראי לזה קאמר רש"י לפי שהי' ידועין אבל דגוואי לא הי' ידועין ושוב הקשה על התוספות מהירושלמי דמשמע שהי' מוציאין לחוץ ותו דא"כ למה לא קחשיב כרובים הרי ג"כ הי' רואים בחוץ ונ"ל דאף התוספו' סברי דהי' מוציאין לחוץ עד האולם קרוב לעזרה למ"ד קדושת אולם והיכל חדא היא ולמ"ד דקדושת אולם לא היינו קדושת היכל עכ"פ הי' מוציאין אותו עד מקום שהי' יכולים להתקרב לעזרה כדי שיהי' קרובים לו העומדים בעזרה ולא יצרכו לראות מרחוק אבל מקדושת היכל לא הי' רשאין להוציאו מפני שנאמר לפני ה' והוצרך לפני ה' היינו בהיכל וזה שאמר בירושלמי שהיה מוציאין אותו נמי הכי פרושו שהי' מוציאין אותו ממקומו אבל לא מקדושת היכל ואתי נמי שפיר דלא חשיב נמי כרובים אע"פ שהי' רואים אותם כי רב המרחק ביניהם ולא הי' ראי' ברורה אבל עזרה שהי' סמוכה לשלחן כשהי' מוציאין אותו עד סמוך לעזרה שפיר נקרא דאבראי. ועיין בראשון לציון בחגיגה ושוב נדפס שיח יצחק על חגיגה וראיתי שכתב מעין מה שכתבתי:

תוס' ד"ה והי' קולו נשמע. תולדת יצחק עבודת ישראל ק"ב ע"ב.

תוס' ד"ה נבלעים. עיין תועפת ראם נ"ו ע"ד:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה