אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כ.

דף יט:

ביומא דכפורי לית ליה רשות לאסטוני. ועיין במדרש רבה ויקרא רבה פרשה כ"א דכתב היפ"ת דחולק גמרתינו והמדרש רבה שם על פרקי ר"א דאמר אדרבה בכל יום לית ליה רשות לאסטוני חוץ מיום הכפורים דיש לו רשות. ועיין מה שכתב הפר"ח בסימן תר"ו ליישב שלא יחלקו. אמנם ברוקח כתב דהא דאמר כאן לית ליה רשות לאסטוני היינו על כל עבירות דיוה"כ גופיה אבל על כל השנה יש לו רשות ביום כפור ונמצא דהגמרא ופרקי ר"א לא קשו אהדדי. ועיין שם ברוקח הלכות יום הכפורים סימן רי"ז. ושוב ראיתי בדרך המלך דף ב' שכתב כן:

בכל יום תורמין את המזבח כו' עיין מה שהאריך בזה בעבודת ישראל דף נ'. ועיין בעבודת מקדש להר"ם לונזאני דף נ"ח ואפשר לומר כי אחר תרומת הדשן הי' הוצאת הדשן ולפי מה שהי' הדשן מרובה הי' צריך זמן בין לתרומה בין להוצאה ואם הי' מעט הי' מדשנים סמוך לעמוד השחר ואם הי' הרבה קודם לו וכן לענין להעלות ע"ג תפוח יש חילוק בין רב למעט דהא מה"ט הי' צריכין להקדים ברגלים. וזה שכתב רש"י במשנתינו ד"ה תורמין והיא היתה תחלת עבודת שחרית בהשכמה שנתקשה בו בעל עבודת ישראל דכיון דהכל לפי הדשן הי' מקדימין ומאחרין אין לו זמן קבוע לענין השכמה עכ"פ צריך הי' שיהי' נגמר קודם עמוד השחר. ודברי הרמב"ם שהביא שם יש ג"כ לפרשו על דרך זה שבעמוד השחר הי' נגמר ואין כאן מקום להאריך יותר מזה:

וברגלים מאשמורה ראשונה והקשה בתבואת שור דף קי"ד דלמה לא מקשי הכי כדמקשה בברכות ב' האי תנא מאי קסבר אי ג' משמרת נימא עד ד' שעות ואי ארבע משמרות נימא עד ג' שעות ומה שתירץ דר' לא רצה לסתום כחד מ"ד ולפיכך אמר סתם כל חד כשיטתי' קשה כיון דרבי אמר שם בברייתא ג' משמרות דוחק לומר דסתם דלא כוותיה דהלא לרב הי' ידוע כוונתו ואפשר לומר דהתם דינא קמ"ל עד כמה זמן ק"ש לר"א מקשה הגמרא שפיר דלא ה"ל לסתום אלא לפרש דלאו כ"ע בקיאי בזה לידע כמה הוא משמרה ראשונה וכמה משמרות הלילה ולפיכך הי' לו לפרושי בשעות אבל הכא דלאו דינא הוא רק ספור מעשה הוא כמו דהיה במקדש לא צריך לפרושי אלא כמו דהוה הוה וכשיבנה בהמ"ק במהרה בימינו נחזי איך הוה אשמורה ראשונה באיזה זמן:

רש"י ד"ה אהיכא קאימנין אינו יודע לפרשה עיין תולדת יצחק:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה