אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יח.

דף יז:

ומאי ארבע או חמש. עיין על הסוגיא כולה. מרכבת המשנה ח"ג פ"ד דתמידין:

וקורין לפניו בסדר היום. עיין עבודת ישראל מ"ו ע"א ע"ב:

ומי מוקמינן בכה"ג והתניא הכה"ג. והקשה בחקרי לב סימן כ"א דף ל"ז דהא קיימ"ל דבן הכה"ג יורש במקום אביו ולכאורה י"ל דוודאי צריך עכ"פ שיהיה בו כל המעלות הללו ואינו יורש בלא"ה אבל אם יש בו כל המעלות הללו אע"פ שיש אחרים הוא קודם ומ"ש הרמב"ם בפ"ד מכלי המקדש אם ממלא מקומו בחכמה וביראה אע"פ שאינו כמותו בחכמה היינו ג"כ בלא נמצא אחר שגדול ממנו יותר אבל אי נמצא אחד שגדול ממנו יותר אותו אחד מוקמינן אמנם אין לומר כמו שצידד שם בעל חקרי לב דהגמרא לא אמר צריך שיהי' מכל אחיו היינו בממנין אותו אבל ביורש הקם תחת אביו לא הא ליתא דא"כ מאי מקשה הגמרא ומי מוקמינן בכה"ג נימא ביורש מיירי דהוה צריכין לכך ולפי פשוטן של דברים שיהי' גדול מאחיו רוב אחיו קאמר ולאו דוקא כולהי ולהכי ביורש אע"פ דנמצא איזה גדולים יותר לא איכפת לן אבל בממנין ממנין בוודאי היותר גדול ומה שהקשה מחוניו בסוף מנחות בוודאי שמעון הצדיק לא עשה שלא כדין להעמיד עם הארץ והגמרא שם בלא"ה תמוה ושם אי"ה נדבר מזה:

הכהן הגדול מאחיו שיהי' גדול מאחיו וכתב במשכנות יעקב דף קס"ג מדכתיב והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו משמע דכבר קודם שיוצק על ראשו שמן המשחה הי' גדול דאל"כ לכתוב והכהן אשר יוצק על ראשו גדול מאחיו ובמדרש פ' אמור אמר למה נקרא שמו גדול שהי' גדול כו' והקשה היפ"ת דמאי קושיא דהוה נקרא גדול לפי שהי' הראש של שאר כהנים ונראה שהמדרש נתכוון למה שכתב במשכנות יעקב דהל"ל לכתוב הגדול אחר אשר יוצק על ראשו ועיין שם ביפ"ת מה שהוכיח דלא הוי לעיכובא ומה שכתב בשנות חיים קל"ז לא ידעתי במה נסתפקו דאם הוא לעיכובא ופסול א"כ כל עבודת יה"כ שהי' בכהנים כאלו הי' פסול והרי הי' כהנים שלא הי' יכולים אפילו לקרות והי' צריכים לקרות לפניהם וכמו שאמר זכרי' פעמים הרבה קריתי לפניו וא"כ היה עבודתם פסולה וזה לא ניתן לאמור ולפמ"ש אפשר לומר דהגדול לא קאי אלא על אשר ימשח אבל לא אשר ימלא ידו תחת אביו:

תרקבא דדינרא עייליה ליה מרתא בת בייתוס. עיין שנות חיים דף קל"ז:

אין מאכילין אותו לא אביי ואמרי לה אבבא ומדלא חילק אגבי וכל הני דבסמוך גבי זב צ"ל כמו שכתבו בתוספות ישנים דדוקא גבי זב מחמרינן בכל הני אבל בכה"ג לא וכן נראה מדברי רש"י בסמוך שכתב אין מאכילין אותו בימי בדיקתו ומשמע דווקא דאזב קאי אמנם הרמב"ם כתב נמי חלב חם וכיוצא בהן נראה שסבר דלהכי הביא הגמרא כאן הך דזב ללמוד ממנו ליוה"כ לכה"ג וכ"נ מן הירושלמי ועכ"פ אין קושיא על התוספות כי בוודאי פשטא דגמרא דידן נראה דדוקא אזב קאי ולא אכה"ג ולא ידעתי למה הניח בשיח יצחק דברי התוספות בצ"ע:

רש"י ד"ה אי הכי דמציעתא רבי היא כו' משום דלכאורא יש לומר דקושיות הגמרא אם מציעתא רבי א"כ מה לשון אומרת רבי אומר דהלא מקודם לזה נמי רבי היא אמנם זו אינו קושי' די"ל דמה שאמר כולה רבי היא היינו דת"ק נמי סבר כר' דמחצה לאהרן ומחצה לבניו ולא כאביי דאמר דרבנן סברי פחות מפלגא וא"כ ל"ק כלל אמאי אמר רבי אמר לכן כתב רשי' דהקושי' היא מדאמר לעולם חמש דמדאמרי' מציעתא נמי רבי וצ"ל ע"כ ארבע במשמר המתעכב וחמש באינו מתעכב א"כ איך יחלוק רבי על זה ואמר לעולם חמש וזה אי אפשר. ועיין תולדת יצחק וש"י:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה