אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יז:

דף יז.

רבי אומר מחצה לאהרן ומחצה לבניו. עיין בת"כ פ' אמור ומשמע שם דהא דזכה אהרן היינו מלו ופירש הרב קרבן אהרן דאי לא הוה כתיב לו הוא אמרינן דהא דכתיב לאהרן ובניו היינו לאהרן שיזכה בו לבניו. ולפי הגמרא לא משמע כן דהרי מע"ז דף יו"ד גבי קטיע בר שלום דאמר לר"ע וחביריו וקאמר מחצה לר"ע ומחצה לחביריו וא"כ נמי נימא לר"ע שיזכה בו לחביריו ואין לר"ע בו כלום. וכן מוכח נמי בסנהדרן דף כ"א וב"ב דף קמ"ג ואין לומר דזו דת"כ אליבא דרבנן והגמרא פסק כרבי דמנאלן דרבי חולק בזה וסבר ג"כ דהלימוד הוא מלו וצ"ל דהגמרא סבר מדלא הזכיר רבי בדבריו לו דמלאהרן ובניו לבדו מפקא לי' ולו לדרשא אחריתא אתא והרמב"ם בסוף פ"ד דתמידין פסק כר' ועיין שם בל"מ ובאמת י"ל דהרמב"ם פסק כרבא ואע"ג דאסיקו בקושיא כבר ידוע שכל קושיא יש לו תירץ ובפרט דמצינו בב"ב ובסנהדרן ובע"ז דסתם גמרא נקט כרבי ואפשר לומר דהא דאמר כולה רבי וסבר לה כר"י אין כוונתו על רבי גופא דוודאי רבי גופא ס"ל כרבנן דר"י לא על ת"ק דרבי דאמר פעמי' כשיש משמר המתעכב וחמש כשאין משמר המתעכב ואתי רבי למימר לעולם אפילו כשיש משמור המתעכב אין פחות מחמש דרבי סבר כרבנן וא"כ אפילו יש משמר מתעכב נוטל חמש אבל כשאין משמר מתעכב בוודאי נוטל שש והך לעולם על משמר המתעכב קאי דאין פוחת לעולם מחמש אבל יותר אפשר דיטול אלא שהמקשה הבין דמה שאמר רבא וסבירא ליה כר' יהודה על רבי גופיה קאמר ולפיכך הניח בקושיא. ועיין במרכבת המשנה ח"ג פ"ד דתמידין שהאריך מאוד בסוגיא זו יע"ש:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה