יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יד:
אלמא קטרת ברישא והדר נרות. עיין על הסוגיא בארוכה בספר עבודת ישראל פ"ב פ"ג פ"ד:
מאן תנא תמיד ר"ש איש המצפה. עיין ערובין ע"ט ד"ה מאן תנא ובתוספות ישנים כאן:
מאן תנא סדר יומא ר"ש איש המצפה עיין לקמן כ"ו ד"ה דתנן:
תוס' ד"ה אמר אביי עבודת ישראל דף פ"ב:
בשם מחו' הרב מו"ה הירש א"ב זצ"ל מווירמש
ר' יהודה אומר כה"ג אונן אינו מקריב כל היום וא"ר טעמי' גזרינן שמא יאכל א"ל רב אבא לרבא ומי גזר רבי יהודה שמא יאכל כו' ע"ש הסוגיא ובש"ע א"ח בסימן תרי"ב בהגה מותר ליגע ביוה"כ באוכלין ולא חיישי' שמא יאכל כו'. והקשה במג"א סק"ו ובהר"ן משמע דאסור ליגע באוכלין הא מסוגיא דיומא מוכח דלא גזרינן כו'. ועוד הקשה אמאי לא פריך בפשיטות בכל יוה"כ האיך מקריב קרבנות ולא חיישינן שמא יאכל. ונראה ליישב דהא יש לדקדק מאי פריך הגמרא מיוה"כ דילמא שאני יוה"כ דכל עבודת היום אינן כשרות אלא בכה"ג ומשום גזירה דרבנן לא עקרינן עשה דאורייתא משא"כ היכא דליכא מצוה בהקרבת כה"ג גזרי' שפיר שמא יאכל אלא בוודאי דקושיות המקשן הכי א"ר יהודה קאי דאיהו מוסיף אתקנתא דת"ק אמר דמתקי' ליה כהן אחר ורבי יהודה מוסיף לתקן אפי' אשה אחרת וא"כ אם ר' יהודה בא לתקן כל החששות הרי יש עוד חששא שמא יאכל ולכך מתרץ התם גבי יוה"כ בע"כ צריך לומר דכולי עלמא לא אכלי ולא חיישינן דא"כ אפילו בתקנת הת"ק לא סבר דמתקינן לו כהן אחר והרי יש חששת שמא יאכל אלא בע"כ דלא גזרינן גבי כה"ג ביוה"כ שמא יאכל א"כ גבי כה"ג הראשון נמי לא חיישינן אבל לעולם יש לומר דבשאר אדם חיישינן לכך ודו"ק ע"כ: