אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יב:

דף יב.

עבודתו מחנכו מי לא תניא. הרמב"ם פסק דעבודתו מחנכו ועיין בכ"מ ובלחם משנה ובעבוד' ישראל דף ל"א ומה שהקשה בעבודת ישראל למה פסק הרמב"ם בין קודם לתמיד של שחר בין אחר תמיד של שחר עבודה מחנכתו והרי קודם תמיד של שחר שפיר יכולין לחנכו בתמיד ולע"ד לא קשה חדא כיון דמוכח מרב פפא דעבודה מחנך בלא שמנה בגדים דאפילו עבודת היום מחנך א"כ פשיטא דעבודת התמיד מחנך ואפילו אי נאמר דאף דמאן דאמר דעבודה מחנך כל היכא דאפשר לחנך בשמנה בגדים עדיף (אלא שלא רצה לומר דמהפך בצנורא) מ"מ הא פשיטא דכל עבודת אין כשרות אלא בכה"ג א"כ כשאירע פסול בראשון קודם לתמיד ממילא השני מחונך בשמנה בגדים ובעבודה דהא אי אפשר להקריב התמיד בלי שמנה בגדים וא"כ לא צריך הרמב"ם לפרש וודאי אלו הי' אפשר להקריב התמיד בכהן אחר הי' צריך לפרש שכה"ג יקריב התמיד כדי שילבש שמנה בגדים אבל כיון שזה מבואר א"צ לפרש כנ"ל ודע שמה שאמר בגמרא קודם לתמיד לאו דוקא קודם קרבן התמיד אלא עבודת התמיד של כל יום דהיינו הקטרת והטבת הנרות שכולם הי' בשמנה בגדים וזה פשוט:

לא נחלקו אלא באבנטו של כהן הדיוט בין בשאר ימות השנה בין ביוה"כ לפי מה שכתב הרמב"ם דשלא בשעת עבודה אסורים ללבוש כלאים א"כ מה אמר באבנטו דכהן הדיוט בין ביוה"כ בין בשאר ימות השנה דמאי שייכות באבנטו דכהן הדיוט ביוה"כ הא כיון דכל עבודת יוה"כ אין כשרות אלא בכה"ג א"כ כהן הדיוט לא הי' עושה עבודה ואסור ללבוש האבנט אלא וודאי כמ"ש הרמב"ן במלחמות דהי' עבודת דהא כהנים הדיוטים יכולים לעשות ביוה"כ וא"כ הי' צריכים ללבוש האבנט. ועוד אכתוב מזה אי"ה:

על בשרו מה ת"ל ילבש שער המלך ח"ג ל"ו ע"ד:

בגדי כה"ג ביוה"כ כשרים לכהן הדיוט עיין סוכה ה' ד"ה ואל יוכיח:

ילבש לרבות את השחקים. משנה למלך ח"ב דתמידין ה"י (ד"ה ומ"ש מר"ן) מרכבת המשנה ח"ג שם. חזון עובדיה פ"ח:

ראשון חוזר לעבודתו. כנסת יחזקאל דף י"ט. מלכי בקדש קנ"ו. פרי האדמה ח"ג דף מ"ח. לשון לימודים חא"ח דף מ"א זרע אברהם חח"מ ק"מ קמ"א. אדמת קדש ח"ב ג' ע"ד. עבודת ישראל דף ל"ב בארוכה מלך שלם ח"ב כ"ז ע"א ע"ב. ועיין בסליחות אשכנזים עם פירש המסביר בתחילתו תשובה מהר"ב ר"י מילר. ר' אהרן ששון קפ"א.

תוס' ד"ה כהן הגדול כו' טעמא משום מעלין בקדש תיפוק ליה. והקשה במקום שמואל שער התרוצים דהא כתבו התוספות בסמוך דנ"מ לפרנס הממונה על הצבור וא"כ בזה לא שייך מחוסר בגדים וא"כ צריך לטעם מעלין בקדש ולא מורידין ע"ש ואפשר לומר דהא עיקר פלוגתא דר"מ ור' יוסי הוא אם לכתחילה ראוי לעבוד בשמנה בגדים או לא משום איבה הא בשאר דברים לא נחלקו ואם כן גם זה שאמר הלכה כר' יוסי לענין זה בפרנס הממונה על הצבור אם השני ראוי לאותו מינוי עצמו בחיי הראשון אבל הא דמעלין בקודש ולא מורידין פשיטא הוא ולא מכאן ילפינן ועוד דלא ה"ל לר' יוסי ליתן טעם דנתן מקום לטעות דה"א דוקא לכתחילה אינו עובד בד' בגדים משום מעלין ובוודאי מטעם זה לא מפסל בדיעבד ה"ל לומר משום מחוסר בגדים דעבודתו פסולה דיעבד:

באותו הדיבור וי"ל דכה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה כלומר דצ"ל דה"א דכיון דמתמנה מסתלק ג"כ והא דשני אין לו דין כה"ג כלל ואפילו ב"ד בגדים כשר קמ"ל דמעלין בקודש ממילא יש לו דין כה"ג וכיון דיש לו דין כה"ג פשיטא אם עבד ב"ד בגדים עבודתו פסולה ומ"ש דמתמנה בפה היינו להיות לו דין כה"ג ממילא. אמנם אח"כ צריך משיחה או ריבוי וקודם משיחה או ריבוי אין לו דין כה"ג אבל עכ"פ כה"ג הוא שאין יכולין לסלקו וענין המינו שכתבו התוספות אע"פ שצריך שיהי' הכה"ג מאחיו בנוי בחכמה בעושר מ"מ הי' צריך שיהי' מי שיברור מכל הכהנים ובדיעבד אם בררו מי שאין בו כל המעלות האלו גם כן כשר. ובחקרי לב סימן קכ"ד האריך בזה ע"ש. ועיין שער יוסף ק"ח:

תוס' ישנים ד"ה שני. חקרי לב רמ"ב מרכבת המשנה ח"ג פט"ו דשגגות ה"ז:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה