יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ט.
מעשר ראשון ומעשר עני נמי לא המוציא מחברו עליו הראי' אלא מעשר שני הר"ן בנדרים דף ז' הקשה מסוגיא זו על הרמב"ן ורשב"א שפסקו ספק ממון עניים לחומרא דספיקא דאיסורא הוא כי היכא דקשיה ליה ממעשר שני תקשי ליה נמי ממעשר עני אלא וודאי דספיקא דממון עניים לא מקרי ספיקא דאיסורא אלא ספיקא דממונא ולקולא. ועיין בספר עדות ביעקב דף קס"ט מה שתירץ לקושיות הר"ן ולע"ד כיון דכמה פעמים הקילו בדמאי אמרינן רוב עם הארץ מעשרן הן וכתבו התוספות בכתובות דף כ"ד דכ"ע הכי ס"ל בין אביי בין רבא רק לפעמים מחמירן ע"ש וא"כ כיון דלכ"ע רוב עם הארץ מעשרין להכי גרע משאר ספק ולא רצו להחמיר במעשר עני דאית בהו פסידא רק במעשר שני דלית ליה פסידא. ועיין בתוספות יבמות דף קי"ד ד"ה אמר ר' יוחנן ושוב ראיתי באדמת קודש ח"א דף ל"ז כתב ג"כ כמו שכתבתי אלא דתליא בפלוגתא דאביי ורבא וסוגיא דהכא כרבא ואשתמיטתיה ליה אחר המחילה דברי התוספות דכתובות כי אין חולק דרוב עם הארץ מעשרין הן עוד אפשר לומר כי בנדרים דף פ"ד ובמכות י"ח אמר אביי דרבנן ור"א נחלקו אי עם הארץ חשודין על מעשר עני ורבנן סברי כי עם הארץ חשודין על מעשר עני אמנם לפי מה שפירש הרע"ב סבר הירושלמי דגם לרבנן לא נחשדו על מעשר עני וכן דעת הרמב"ם בפ"ט מהלכות מעשר. ועיין בתי"ט פ"ד דדמאי וכבר הקשה עליו המגיה למה פסק כירושלמי אמנם אלו נאמר בשיטת הרשב"א והרמב"ן מכח קושית הר"ן צ"ל דסוגיא דידן סבר כירושלמי דלא נחשדו והא דקאמר המוציא מחברו עליו הראי' לרווחא דמילתא אמרו כן דומי' דמעשר ראשון דהוצרך לומר כן אבל באמת לא נחשדו על מעשר עני ולפיכך פסק הרמב"ם כסוגיא דידן. ועיין בקהלת יעקב בדרשות דף ב' ע"ד שתמה על קושיות הר"ן דוודאי בשאר מעשר עני ניחא רק על נחתומין הא דקשי' לי' ולא ידעתי מה תמיה דאכתי לא יצדק המוציא מחברו עליו הראי' כיון דספק איסורא הוא ועיין בדברי אמת בשו"ת כ"ח ע"א מ"א ע"ג. בית הלוי על דיני מגו דף ק' ק"א. ועיין מה שכתבתי בנדרים:
תוס' ד"ה מעשר. עיין משנה למלך פ"ט דמעשר ה"ב ובשער המלך ח"ג דף ל':
תוס' ישנים ד"ה ולא שמשו. חקרי לב רמ"ג: