יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ח.
אחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה הרמב"ם פסק גבי יה"כ בג' ו"ז ובפרה כל שבעה כר"ח סגן הכהנים. ועיין בכ"מ והקשה בחקרי לב דף רל"ג דהא לעיל דף ד' מקשה ר"י לר"ל מהא דתניא זה וזה מזין עליו כל שבעה ומשמע דכן הלכה וגם י"ל לא נחלק אלא מטעם דהוא מעלה בעלמא ע"ש ולע"ד ל"ק דרבי יוחנן הכי מקשה דבשלמא אי ילפינן עיקר פרישה ממלואים הנך תנאי בהא פליגי דר"מ סבר כיון דילפינן עיקר פרישה ממלואים גם הזאה ילפינן ממלואים ושאר תנאי סברי ניהי דעיקר פרישה יליף ממלואים אבל הזאה לא יליף ממלואים רק אמרינן מעלה בעלמא אבל לדידך דלא ילפת ממלואים א"כ שבעה מנל"ן והשיב לו ד"ז נמי מעלה הוא. ורשי' כתב כאן ור' יוסי סבר טומאה הותרה בצבור דלא מחמרי בה אלא למעלה בעלמא דילפינן ממלואים ולכאורא קשה דהא מאן דאמר לעיל מעלה בעלמא הוא ר"ל והוא לא יליף ממלואים אלא מסיני ואפשר דרשי' כתב כן אליבא דר' יוחנן וכאשר כתבתי דניהי דילפינן פרישה ממלואים הזאה לא ילפינן מספר הימים אלא למעלה בעלמא אמרינן כשם דהי' שם הזאה הכי נמי הזאה אבל מספר הימים לא למדנו וזה שכתב רשי' דילפינן ממלואים היינו על הזאה גופיה וראיתי בשיח יצחק הביא בשם י"א דסוגיא זו למאן דלא יליף ממלואים אבל למאן דיליף ממלואים בעינן כל ז' דגזירות הכתוב הוא והדברים תמוהים דא"כ איך ר"ח פליג ור"י וסברי דסגי ב"ג וז' ואפשר לומר דהנך י"א סברי דכיון דלעיל אמרינן תניא כוותיה דר"ל א"כ פלוגתא דתנאי היא וא"כ הנך תנאי דלא בעי ז' לא גמרי ממלואים ולהכי לא בעי ז' אבל קשה להנך י"א דהא ר' יוסי סבר בז' נתנה תורה וסבר כר"ע דלעיל ולא כריה"ג וא"כ אי אפשר למילף מסיני כי לא הי' פרישה שם כי הי' קודם עשרת הדברות הקריאה אל משה ביום השביעי וא"כ כיון דליכא למילף מסיני בע"כ צריך ללמוד ממלואים וא"כ קשה כיון דילפינן ממלואי' איך אמר ר' יוסי דסגי בג' וז' ולפי מ"ש לעיל דמאן דמפיק מבזאת יבא אהרן אל הקודש הוי רק אסמכתא בעלמא י"ל דגם רבי יוסי לא מפיק ליה מן לעשות לכפר אלא ממלואים ואפשר להלום זה בלשון רש"י דכתב למעלה בעלמא דילפינן ממלואים דלמאי הוצרך לכתוב כן אלא כוונתו שלא נקשה כיון דר' יוסי לא יליף מלעשות לכפר דא"כ הוה בעי כל ז' א"כ מהיכן יליף דאי מסיני אי אפשר כיון דסבר דהוה קודם מתן תורה לזה כתב דאעפ"כ ילפינן פרישה ממלואים וכוונתו של רש"י דמבזאת יבא אהרן אל הקדש ילפינן: