יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ז.
הי' עומד ומקריב מנחת העומר כו' קתני מיהת אומר ומביאין אחרת תחתי' מכאן הביא ראי' בשבות יעקב ח"ר דאם התחיל במצוה ואח"כ נזדמן לו יותר מן המובחר א"צ להפסיק אלא גומר דאל"כ מאי ראי' מייתי דטומאה דחוי' דילמא לעולם אין צריך לחזור אחר משמרה אחרת או בית אב אחר אבל אם אפשר לעשותו בטהרה באותו בית אב וודאי דהוה עכ"פ מצו' מן המובחר אלא וודאי משום מצוה מן המובחר אין לבזו' מצוה שהתחיל בה לפיכך בע"כ צ"ל כאן הטעם משום דטומא' דחויה היא ע"ש והנה אף אם נקבל ראי' זו הנה היא טובה אם נפרש דרב ששת הביא ראי' אף ללישנא קמא דהיכא דאיכא טהורים וטמאים באותו בית אב כ"ע לא פליגי דטהורי' עבדי ופליגי רק להדורי אחר בית אב אחרינא וע"ז שפיר יצדק ראיות הרב דלא מייתי רב ששת ראי' אמנם י"ל דראיות רב ששת הוא רק ללישנא בתרא דאפי' היכא דאיכא טהורים וטמאים בההיא בית אב סבר רב נחמן דלא מהדרינן אטהורים וא"כ שפיר הביא רב ששת ראי' אמנם אי נאמר עכ"פ דינו של הרב שבות יעקב מוכרח דהרי לרב נחמן לא מהדרינן אטהורים אפילו לקיים מצוה מן המובחר ולרב ששת נמי דמהדרינן הוי משום דטומאה דחוי' אבל בשאר מצות דלא שייך זה משום מצוה מן המובחר לבד לא צריכין להדורי וכ"ש להפסיק ובאמת אני תמה שלא הביא הרב שבות יעקב ראי' זו הפשוטה ואפשר לומר משום די"ל דבאמת בזו פליגי הני תרתי לישנא וללישנא קמא רב נחמן מודה אם יש כהן טהור באותו בית אב משום מצוה מן המובחר ומהר"צבי בסימן מ"ה השיג עליו דאף אם נלמד מכאן היינו היכא שעוסק כבר במצוה והתחיל בה אבל בנדון שלו דלא הוי אלא הכנה בעלמא מנין לנו והרב שבות יעקב בח"ב סימן ל' חזר והשיב דאף הכנה התחלה מקרי כההיא דסימן רל"ג ע"ש ואין זה מספיק דניהי דשם התחלה מקרי אעפ"כ אין ללמוד מכאן שכבר עוסק ממש לדבר אחר דמקרי רק התחלה אבל לא התחיל בה ממש ונראה שלזה נתכוון הרב שער יוסף בשו"ת סימן ח' דף כ"ה אלא שיש טעות הדפוס הרבה בדבריו. ועוד השיג מהר"צבי דאם כן הוא משום מצוה מן המובחר א"כ גם בכהן נאמר כן ואדרבה טומאת הגוף חמורה שהיא בכרת וטומאת בשר בלאו ועל זה השיב הרב שבות יעקב דבשלמא במנחה שייך שפיר לעשות מצוה מן המובחר אבל גבי כהן לבייש פני גבר לא טוב לבייש אותו בית אב או אותו משמר משום מצוה מן המובחר אי לאו דטומאה דחוי' היא ולפי דעתי סברא זו דבושה אפשר לדחות שהרי ללישנא קמא ר"נ אע"ג דסבר דטומאה הותרה מ"מ אי איכא טהורים באותו בית אב מהדרינן ובוודאי בכל ענין מיירי אע"ג שכבר פייסו ואחר הפיוס נטמא דחינן להו ולא חיישינן לבושה וראיתי להרב שער יוסף שצדק בדינו להרב שבות יעקב דע"כ הך סברא דבושה מוכרחת אף למהר"צבי דאל"כ א"כ ללישנא קמא למה לא מהדרינן אחר בית אב אחר או משמר אחר אם נחוש למצוה מן המובחר וא"כ הי' מוכח דלא חיישינן למצוה מן המובחר ולע"ד אחר המחילה רבה אין מכאן ראי' דלהדר אחר בית אב אחר או משמר אין זה מצוה מן המובחר וכן מוכיחים דברי הרב שבו' יעקב עצמם דכיון דמצוה באותו בית אב ובאותו משמר מאי חזית דזה מצוה מן המובחר הטהרה דילמא זה מן המובחר מקרי להיות אותו בית אב ואותו משמר אע"ג דזה דאורייתא וזה דרבנן מי שיקל במאזנים ומ"ש מהר"צבי דטומאת הגוף חמורה השיג עליו בשבות יעקב ח"ב דאישתמיטתי' ליה סוגיא דחולין דאמרינן מאי חזית דטומאת הגוף חמורה דילמא טומאת בשר חמורה דלית ליה טהרה במקוה. ועיין מ"ש בשער יוסף ועיין יבמות ל"ג ד"ה אמר ר' יוסי וכפי הנראה מדברי התוספות שם כוונת הגמרא דאין לחוש אם זה חמור אם זה ג"כ חמור ע"ש וא"כ שפיר כתב מהר"צבי דמנלי"ה לרב נחמן לחלק בין טומאות הגוף לטומאת בשר כיון שמצינו בטומאת בשר ויש ג"כ סברא שטומאת הגוף חמורה מנ"ל לחלק עוד השיג מהר"צבי דהרי לתרוצא דר"נ דמודה היכא דאיכא שרים לאכילה אבל היכא דליכא שרים לאכילה מודה דמקריב ואינו מביא אחרת וכתב בשבות יעקב ח"ב כיון דליכא שרים לאכילה וטומאה הותרה לא הוי מצוה מן המובחר כלל ומדבריו משמע דדוקא כיון דנדחה מאכילה שייך מצוה מן המובחר אבל היכא דליכא אכילה לא וזה יצדק לפי פירש"י אמנם לפי הנראה מהתוספת דמנחות גם בפסח מודה רב נחמן אע"ג דנאכל ואע"ג דמקיימין המצוה כמ"ש לעיל ועיין בשער יוסף:
היה מקריב מנחת פרים ואלים ונטמאת עיין לקמן ט"ו ד"ה תחלתן:
דם שנטמא וזרקו כו' והקשה בשיח יצחק דמאי מקשה הא בסיפא דהך ברייתא בזבחים מ"ה ומנחות כ"ה מסיים בה בד"א ביחיד אבל בצבור בין שוגגין בין מזידן הורצה ונ"ל דהמקשה הוה סבר דלעולם דמיירי בקרבן צבור והיינו באילו של אהרן דדמיא לקרבן יחיד וזה המקשן לא הי' יודע תרוצא דלעיל דמודה ר"נ באילו של אהרן ומתרץ לו דביחיד ממש מיירי וה"ה דהוה מצי לתרוצי באילו של אהרן דמודה רב נחמן אלא דעדיפא משני ועכ"פ עדיף יותר לומר דהמקשן לא הי' יודע דמודה רב נחמן באילו של אהרן מלומר דלא הי' יודע סיפא דברייתא. שוב ראיתי בזכרון יוסף דף י"ג כתב שהמקשן לא הי' יודע הסיפא וע"ש:
מיתיביה ונשא אהרן. גמרא ורשי' קרבן אהרן נ"ב:
רש"י בין בצבור. שער המלך ח"ג ל"ט ע"ג:
תוס' ד"ה כיון. קהלת יעקב ב' ע"ב:
תוס' ד"ה על הדם. שער המלך ח"ג ל"ט:
תוס' ד"ה אם עון פגול. קרבן אהרן נ"ב: