יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ו.
ולמ"ד אהרן ואח"כ בניו. משנה למלך פ"ח דכלי המקדש ה"ב:
למה מפרישין כדאמרינן אי לרבי יוחנן כו' והקשה בשיח יצחק מאי קמתמה דילמא לא ידע מהא דר' יוחנן ור"ל ואפשר דזה הפלפל הי' בין אמוראי בתראי בישיבת רב אשי והם ידעו מר"י ור"ל לכך הקשה שפיר כדקאמרינן:
מביתו למה. רשב"ץ ח"ג סימן קל"ה קל"ו קל"ז ובח"ב שם סימן רי"ט:
שמא תמצא אשתו ספק נדה כו'. בירושלמי אמרו משום בן בתירה שמא יבא על אשה נידה ופריך וכי ישראל חשודין על הנידה ומתרץ כההיא דתנן הי' משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ולכאורא תלמודא דידן דלא אמר הכי כדאמר בירושלמי פליג על הירושלמי וכן נראה מדברי התוספות ביומא דף ט"ו ד"ה אמר רב שהקשו למה לא מוקי באותיום ותירצו דלא שכיח אמנם לא ידעתי למה לא יהי' שכיח לטמא בשעת תשמיש ממש כמו אחר תשמיש בשלמא אאותיום שפיר תירצו התוספות דלא שכיח דהרי שם אמר משל לשמש ועד וזה לקינוח ואפשר זה לא שכיח שבאותו שיעור הסמוך תקנח ולא תבדוק כי רגיל יותר לבדוק וא"כ ליכא אותיום אבל בשעת תשמיש למה לא שכיח גם קשה דתלמודא דידן יחלוק עם הירושלמי בדברי ר"י בן בתירה עצמו ולכן הנראה כי ר"י בן בתירה סתם אמר שמא יבא על הנידה והירושלמי מפרש דבשעת תשמיש קמיירי ולא באותיום דלא שכיח ותלמודא דידן משמיע לן דאפילו לאחר זמן חיישינן דאפילו לספק חיישינן ולהכי הרמב"ם סתם שמא תמצא אשתו נדה והוא כלישנא דר"י בן בתירה ויכולין לפרש וודאי נידה או ספק נידה וכן נראה מן הפר"ח במים חיים בביאורו להרמב"ם. ועיין בפני יהושע בליקוטים ובשיח יצחק. ועיין בעבודת ישראל כ"ט ע"א:
דמריש ליה שעה אחד סמוך לשקיעת החמה. תבואת שור קי"ד:
רשי' ד"ה לא צריכי להקדים. עיין מה שהארכתי לעיל בסמוך:
רש"י ד"ה אלא כו' כדקתני ואח"כ מטמא מעת לעת ואינו מטמא את בועלה כצ"ל. וכן הוא במשנה שם בנידה:
רשי' ד"ה כבעל קרי כמגע שרץ. כאן נפל טעות בקצת דבורי רשי' בש"ס דפוס פ"פ וצ"ל לטבול ביום שביעי אלמא טובל ביום והוא סוף דבור ומתחיל הדיבור לא לטומאתן בעל קרי כו':
רשי' ד"ה האי טומאת שבעה כתיב ביה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים כצ"ל:
תוס' ד"ה מביתו למה כו' הוה ליה למימר שיפרשוהו למחילה אחת בהר הבית. בשער המלך ח"ג דף ל"ה ע"ד השיג מכאן על מה שכתב בחנוכת הבית דף י"ג והביאו בדרך הקדש דמחילת תחת הר הביח הפתוחות להר הבית יש להם קדושת הר הבית לדעת התוס' דא"כ איך פירשו שיפרשו למחילה הא בעל קרי אסור לכתחילה אף בהר הבית ואיך יכול לשמש שם אלא וודאי דמחילות אין להם קדושת הר הבית ע"ש ואם כי אין השגה על בעל חנוכת הבית כי אין יכולין להקשות מתוספות דיומא שהם מהר"ם מרויטנבורג לתוספות אחרים הקודמים כידוע מ"מ כאן אין סתירה כלל שהרי אף בעל חנוכת הבית לא אמר אלא בפתוחות להר הבית דבתר פתיחתן אזלינן אבל בפתוחות לחול וודאי אף הרב בעל חנוכת הבית סבר דדינן כחול ובעל קרי מותר בהן וכן מוכח מהגמרא דפסחים כמ"ש בעל חנוכת הבית להדיא ע"ש ואין לומר דבפתוחות לחול לא מהני פרישה הא ליתא דלמה לא מהני אי משום דדינן כחול הא אף בפתוחות להר הבית ס"ל להרב שער המלך דדינן כחול ואפ"ה מהני פרישה לשם ואדרבה בהכי ניחא מה שכתב בשיח יצחק דהתוס' דנקטו מחילה תחת הר הבית מילתא פסיקתא נקטו דמשכחת לה נמי במחיל' שתחת העזרה ופתוחה להר הבית אמנם לדעת הרב חנוכת הבית התוספות דוקא נקטו דמחילה תחת העזרה פתוחה להר הבית דין הר הבית יש לה ובעל קרי אסור שם וא"ל תחת העזרה ופתוחה לחול זה לא שכיח דהעזרה רחוק מן החול אבל הר הבית שהוא סמוך לחול שכיח פתוח לחול. ועיין תולדת יצחק. ועיין בתוספות ישנים: