יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף ה:
כשהוא אומר וזה הדבר להביא מכנסיים. עיין זבחים כ"ג ד"ה אי מה זר. סנהדרין פ"ג ד"ה אין בגדיהן:
אמר אביי בכתונת ומצנפת דכ"ע לא פליגי מדברי רשי' בכל הסוגיא נראה שהלבישה הי' מצנפת קודם לאבנט בין לאחין בין לבניו כמ"ש רשי' לקמן בד"ה לא צריכה דאקדים שהלבישם כל הבגדים ואח"כ האבנט אמנם זה דוקא למ"ד אהרן ובניו בבת אחת אבל למ"ד אהרן ואח"כ בניו משמע שהוא כמו שנאמר בעשיה והי' אבנט ואח"כ מצנפת והרמב"ם כתב בפ"י מהלכות כלי המקדש כיצד סדר לבישה לובש המכנסיים ואח"כ הכתונת ואח"כ חוגר את האבנט ואח"כ צונף במצנפת הרי דאבנט קודם למצנפת אלא דהרמב"ם פסק דאבנטו של כהן הדיוט הא כלאים והוא של כה"ג א"כ צ"ל כמ"ד אהרן ואח"כ בניו ולפמ"ש רש"י הרי להך מ"ד אבנט קודם למצנפת וכן מבואר מדברי הרמב"ן בפרושו לתורה ב"פ תצוה וב"פ צו שכל פעם הי' לובש תיכף האבנט עם הכתונת וגם נראה שפסק כמ"ד אבנט אהרן ואח"כ בניו אלא שקשה מהא דאיתא בסנהדרין דף מ"ט ולאפוקי מהא דתנן כו' ההדיוט משמש בד' כתונת ומכנסיים מצנפת ואבנט דבאמת הוא שלא כסדר דמכנסיים קודמים לכתונת ומשמע הא מצנפת ואבנט כסדר הוא והרי לדעת הרמב"ם והרמב"ן אבנט קודם למצנפת וכן לרשי' להך מ"ד אהרן ואח"כ בניו אבנט קודם וא"כ כשם שנתן טעם למה שנה התנא כתונת קודם למכנסיים כן הי' לו ליתן טעם למה שנה מצנפת קודם לאבנט ודוחק לומר דסוגיא דהתם אזלא דלא כהלכתא כמ"ד אהרן ובניו בבת אחת וא"כ באמת מצנפת קודם לאבנט שהרי למ"ד אבנטו של כהן הדיוט לא זהו של כה"ג ואנן קיימ"ל אבנטו של כהן הדיוט זהו של כה"ג וצ"ל דוודאי הגמרא צריך ליתן טעם למה לא נקט התנא הכל כסדר וכיון שנתן טעם למכנסים וכתונת לא הוצרך ליתן טעם למצנפת ואבנט שהרי זה מבואר בכתוב שהאבנט קודם שהרי כתיב בפ' צו וילבישם כתונת ויחגור אותם אבנט ויחבוש להם מגבעות וכן גבי אהרן כתיב ויתן עליו את הכתונת ויחגור אותו באבנט וכן גבי צוואה בפ' תצוה מבואר כן וחגרת אותם אבנט וחבשת להם מגבעות הרי דבכל מקום אבנט קודם למצנפת בין בצוואה בין בעשיה ולפי שהוא דבר מבואר לכך נקט התנא שלא כסדר כיון דליכא מקום לטעות להורת דגם מכנסיים וכתונת שלא כסדר אלא דלפ"ז קשה איך פירש"י דלמ"ד אהרן ובניו בבת אחת הי' מצנפת קודם לאבנט ואיך אפשר לומר כן הא בכתוב מבואר דאבנט קודם למצנפת ועוד מדקאמר הגמרא בכתונת ומצנפת דכ"ע לא פליגי והרי פלוגתא היא במצנפת אי קודם לאבנט או אבנט קודם אע"ג דבזה יש לתרץ דפליגי דקאמר היינו לענין אהרן ובניו אבל משאר פלוגתא לא מיירי ובוודאי שלולא דברי רשי' י"ל שגם למ"ד אהרן ובניו בבת אחת לא לבש אהרן המצנפת עד שלבש האבנט וכן הי' סדר הלבישה תחלה אהרן מכנסיים וכתונת ואח"כ בניו מכנסיי' וכתונת ואח"כ חגרו כולם אבנטים אהרן ובניו ואח"כ לבשו המצנפת וא"כ עיקר הפלוגתא אם אהרן המתין עם האבנט עד שלבשו בניו מכנסיים וכתונת או חגר תיכף אחר הכתונת האבנט אבל מצנפת וודאי הי' אחר האבנט אבל לרשי' קשה דבכל הפסוקים משמע דאבנט קודם למצנפת ואפשר דהזקיקו לרשי' לומר כן מדכתיב בצוואה מצנפת בתחילה גבי אהרן ואח"כ וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו משמע דמצנפת בתחלה גבי אהרן ותו מדקאמר בכתונת ומצנפת דכ"ע לא פליגי דאהרן ואח"כ בניו ולמה אמר במצנפת אהרן ואח"כ בניו הלא כמו דבאבנט קרי בבת אחת אע"ג דאקדים אהרן לבניו א"כ מצנפת נמי כן היתה שלא הי' דבר מפסיק בין מצנפת אהרן למצנפת בניו ולכן הוצרך רש"י לומר דלבש המצנפת קודם שלבשו בניו המכנסיים וא"כ שפיר הוה בזה אחר זה ולפ"ז י"ל כי דוקא לאותו שעה היתה באהרן כדי שיהי' כולם לובשים האבנטים כאחת אבל לא ידעתי מי הכריחו לרש"י לומר דגם בניו הי' לובשים המצנפת תחלה כיון דמבואר בכתוב להיפך ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר כי מצנפת שכתב רש"י גבי בניו הוא ט"ס וצ"ל הלביש בניו מכנסיים וכתונת ואח"כ נטל האבנטים ואם נקיים הגירסא ברש"י י"ל על צד הדוחק כי ס"ל דמשמעות הפסוק כי ע"י החגירה של האבנט הי' נגמר הלבישה וגמר הלבישה ע"י האבנט הי' צריך באותו פעם שיהי' כאחד לפיכך הוצרכו ללבוש המצנפת קודם ועכ"פ לפי דברי הרמב"ם והרמב"ן האבנט קודם למצנפת וכן לרש"י למ"ד אהרן ואח"כ בניו כמו שכתב להדיא וכ"כ מהר"י אברבנאל ב"פ תצוה כי אין ספק כי אהרן לבש תיכף האבנט על הכתונת ואח"כ שאר הבגדים. וראיתי להרב שאגת ארי' בסימן כ"ט דפשיטא לי' להרמב"ם דהי' לובש מצנפת קודם לאבנט כיון דאבנט הי' כלאים א"כ צריך ללבוש בסוף אחר המצנפת ולפיכך הקדים התנא מצנפת לאבנט ולדעת הרמב"ם דאיכא קפידה בכלאים במקדש הי' יכול להלביש מצנפת ואבנט לאיזה מהן שירצה קודם ואחר המחילה אישתמיטתי' לי' דברי הרמב"ם בפ"י דכלי המקדש שכתבתי דאף שהי' כלאים הי' צריך ללבשו תחלה ואף הראב"ד סבר דקפידא איכא לפחות למ"ד אהרן ואח"כ בניו וכמ"ש רש"י את זה כתבתי בשנת תקצ"ו בבוא לידי ספר שאגת ארי' ואח"כ בא לידי שיח יצחק וראיתי בשם הריטב"א שהרגיש על רש"י ונראה שפירש כמו שכתבתי ומה שהביא ראי' מן הירושלמי דקאמר ציץ ומצנפת של אהרן קודם לאבנטו של בניו אדרבה י"ל דסבר כהך מ"ד אהרן ואח"כ בניו והוא לבש על הסדר וקאמר קודם לאבנטו של בניו מדכתיב וחגרת אותם אבנט להכי נקט אבנט ועיין מה שכתב בקרבן העדה:
רש"י ד"ה זה קרבן. עיין חקרי לב רמ"ב:
תוס' ד"ה להביא מכנסיים כו' י"ל היינו המזבח כו' ולא כתיב לשרת ה"א כו' דבריהם תמוהים שהרי הגמרא שם בזבחי' הקשה אביאה רקנית הא לשרת כתיב והרי אי לא לשרת נאמר קאמר הגמרא ומזה הכריחו באמת התוספות בסנהדרן מקושיות הגמרא בזבחים והרי לשרת כתיב וכן נראה מדברי הר"ש וצ"ל לדעתם דקושיות הגמרא היא דנכתוב לשרת אצל המזבח וכך נכתוב בבואם אל אהל מועד ירחצו מים או אל המזבח לשרת אבל בגשתם ואין לטעות דלשרת על אוהל מועד נמי קאי דהא כתיב ירחצו מים ולא ימותו ועיין שער המלך ח"ג ל"ז ע"א. יצחק ירנן ק"ו ע"א שהקשה כמו שהקשתי. ידי משה קמ"ז ע"ד. ועיין רמב"ן בהשגותיו לא תעשה ס"ט: