אור ברסלב

יד דוד על יומא· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ה.

דף ד:

נתרבה יום אחד ונמשח שבעה מניין. הרמב"ם פ"ד מהלכות כלי המקדש כתב דאם עבד קודם שנמשח כל שבעה או קודם שנתרבה בבגדים כל שבעה עבודתו כשרה והראב"ד הבין מזה דהרמב"ם לאו בעבודת יוה"כ קמיירי אלא בכל העבודה אף בשאר ימות השנה ודוקא דיעבד כשר אם עבד ולא פסל משום מרובה בגדים אבל לכתחילה לא יעבוד אם אינו משוח או נתרבה שבעה לזה השיג עליו הראב"ד דמשמע מסוגיין דדוקא לעבודת יוה"כ בעינן לכתחילה שבעה אבל בשאר ימות השנה עובד לכתחילה בשמנה בגדים והנה וודאי סוגיין כהראב"ד מוכח דהרי הך קרא ביה"כ כתיב ותו דהרי בת"כ פרשת אמור על פסוק וכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו דריש דאפילו נמשח או נתרבה כל מצות כהן גדול עליו וכשם דהתם כל מצות כהן גדול עליו ואין חילוק בין לכתחילה לדיעבד א"כ ה"ה לענין עבודה והרמב"ם יסבור דהתם שאני דלחומרא הואי שמצוה בכל מצות כה"ג אבל לקולא שיהי' עובד בשמנה בגדים לא אמנם מהר"י קורקס כתב דאף הרמב"ם אינו חולק על הראב"ד וכוונת הרמב"ם דוקא על עבודת יוה"כ וראיתי בספר פני יהושע בליקוטים שבסוף הספר הקשה על הרמב"ם דהא מסוגין משמע דאחד מהן בעי שבעה או משיחה או ריבוי וא"כ מנל"יה להרמב"ם להכשיר אפילו ביום אחד וי"ל דהרמב"ם ס"ל כתירץ השני דמשיחה שבעה ילפינן מריבוי שבעה וא"כ כיון דבפסוק אחד נאמר שבעה וכאן לא נזכר כלל מענין שבעה בע"כ צ"ל דחד לכתחילה והך דהכא דיעבד דמה"ת לחלק ונאמר דעכ"פ צריך באחד מהן שבעה כיון דלא נזכר בפסוק הזה שבעה כלל למה לן להמציא דבאחד צריך שבעה ותו דוודאי כי היכא דדרשינן בפרשת אמור מכל מקום היינו אפילו אחד מהם אינו שבעה ה"ה דדרשינן כן בפרשת אחרי מות דמ"ש אם פירוש הפסוק כך הוא באמור כך הוא באחרי ועיין ברמב"ן פ' אחרי וכנראה שאישתמיטתי' להרב פני יהושע ועיין צדה לדרך ומ"ש דאישתמיטתיה להרמב"ן סוגיין דהכי דמשיחה ז' אינו מעכב דמוכח דמשיחה יום אחד מעכב דאי אינו מעכב כלל למה לן למעוטי משיחה שבעה ולכאורא י"ל דהרמב"ן סובר דבעי עכ"פ מלוי שבעה אם אינו משוח כלל ולהכי מרבינן משיחה יום אחד אע"פ שלא נתמלא שבעה רק יום אחד אבל אם יתמלא שבעה אע"פ שלא נמשח כלל כשר אמנם זה יצדק לתירץ השני שבגמרא אבל לתירוץ הראשון מדאיצטריך קרא למעוטי קשה דילמא באמת לא בעי משיחה ז' אפילו לכתחילה רק מלוי שבעה והא דממעטין מאשר ימשח הוא אפילו כשלא נתרבה כלל אמנם אפשר לומר מדקאי במשיחה ממעט משיחה אע"פ שלא נעשה המשיחה כהלכתה ותו דאי אפשר לומר כשלא נתרבה כלל דהרי בע"כ נתרבה בשעת עבודה שצריך לשמש בשמנה בגדים כי יום אחד בוודאי לאו דוקא שהרי משיחה וודאי אינו כל היום. ועיין בשיח יצחק ובמרכבת המשנה פ"ד דכלי המקדש הי"ב בחלק ג'. ובחקרי לב סימן קי"ד בארוכה:

תוס' ד"ה איתקש משיחה לריבוי. קרבן אהרן דף רכ"ז:

תוכן העניינים

יד דוד על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה