אור ברסלב

יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כה:

דף כה.

לעושי פסח לא העמידו דבריהם עיין עירובין כ"ו ד"ה ולכהן:

תוס' ד"ה חבר ועם הארץ כו' וכ"ת דמדרבנן מודה ר' יוחנן והקשה בשער המלך ח"א דף כ"ז ע"ב דמשמע דכוונתם לתרץ דלא תקשי לר' יוחנן והא התם ע"ז הוי גבי גר וגוי אסור מדאורייתא וניחא לי דירושת הגר דרבנן הוא כמו שאמרו בקדושין ע"ש ובלא"ה צ"ל זה הסברא דירושת הגר דרבנן דאי ס"ד דאורייתא והטעם דאפילו בדאורייתא אמרינן ברירה א"כ אף משבאו לרשותו שרי אלא וודאי צ"ל דהיה רק דרבנן אבל אע"ג דהוה רק מדרבנן צריכין לומר טעמא דברירה דבלא"ה אסור אבל ע"י ברירה מותר אבל משבא לרשותו דהוי דאוריית' לא מהני ברירה וכן הוכיחו התו' שם בקדושין דאין הטעם משום ברירה דא"כ אף משבא לרשותו תשתרי וכוונתם בזה לברירה דאוריית' אי לא אמרינן דירושת הגר דרבנן וא"כ צ"ל דהמתניתן ס"ל דיש ברירה בדאורייתא אבל אי הוי מדרבנן שפיר יש לחלק ואין דברי התוס' דהתם סותרי' כלל לדברי התוס' דהכא כמ"ש בשער המלך דצריך לעיין בזה אמנם ראיתי להריטב"א בחדושיו לע"ז לדף ס"ד שכתב ג"כ דהטעם משום ברירא וא"כ לדידן דקי"ל דבדאורייתא אין ברירה אסור אם לא שנאמר דאנן סהדי דתיכף בשעת נפילת ירושה גר רוצה במעות וגוי בע"ז ואעפ"כ כתב והדבר צריך תלמוד ובאמת הדברים תמוהים דכיון דירושת הגר דרבנן א"כ בוודאי יש ברירא לדידן (ובוודאי כתב כן לפי המסקנא דירושת הגר דרבנן וצ"ע):

בא"ד ובפרק בכל מערבין דדחיק לאתוי תנא דברירה לא מייתי הך דברים הללו וודאי תמוהים כמ"ש הרב שער המלך דהא בעי לאתוי התם דלית ליה ברירא בדרבנן והרי הך תנא אית ליה ברירא ובדוחק י"ל כי כוונתם אי הטעם משום ברירה גבי חבר ועם הארץ א"כ למה בחיטי' ושעורים ויין ושמן אסור וצ"ל דבכה"ג לא אמרי' ברירה אי משום דהוה תרי מיני [ומעות וע"ז לא הוה תרי מיני] וא"כ סברי דעירוב דמי לחיטים ושעורים דלא אמרינן בה ברירה וצ"ע:

תוכן העניינים

יד דוד על חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה