יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כא.
אונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה עיין פסחים צ' ד"ה מחוסר מרכבת המשנה ח"ג פ"ה דמטמא משכב ומושב ה"ד:
תוס' ד"ה האונן עיין בזבחים צ"ח ר"פ טבול יום כי שם באו דבריהם בארוכה ומ"ש ותירץ הר' שמעון דעשאוה כטמא מת בשביע שלו הילכך אף הערב שמש בעי נראה כוונתם דבעי ערב שמש אף לקודש וכן נראה להדיא מדבריהם בר"פ טבול יום דשם כתבו בסוף דבריהם דצנורא דעם הארץ בעי הערב שמש ובוודאי משמע דלכל מילי דמטמא בעי הערב שמש אף לקודש וא"כ שפיר הוה הכירא אמנם מדברי הר"ש בפ"ה דפרה מבואר להדיא דלא בעי הערב שמש לקודש שכתוב שמטעם זה חולק ר' יהושע וסובר דלא הוי הכירא כיון דלקודש לאבעי הערב שמש ובע"כ צ"ל דלר"א הוי הכירא כיון דלחטאת מטמא אדם והחותכה טעון טבילה וא"כ כיון דלחטאת עשאו כך א"כ בוודאי אי לאו במעורבי שמש הי' נעשת הי' צריכי' ג"כ הערב שמש לחטא' ומ"ש הרא"ש שם דלר"א צריכ' הערב שמש כוונתו כי מצד הדין היה צריכה הערב שמש כיון שעשאו כטמא מת אבל מפני הצדוקים לא בעי הערב שמש באופן דלא קשה קושיות מהרש"א דאם לא בעי הערב שמש מאי היכר לצדוקים דהרי באמת מטעם זה חולק רבי יהושע ור"א סבר דאעפ"כ הוי היכר כמ"ש הר"ש ומ"ש מהרש"א דלא נמצ' כן ברשי' בוודאי כן הי' בנוסחתם ברשי' ואדרבא קשה לי לפי דברי הר' שמעון דגם לקודש בעי א"כ מ"ט פליג רבי יהושע שפיר הוי הכירא ועיין בני שמואל עדואי ובתו' ישנים.
בא"ד וההיא דפסחים דקאמר סכין שנמצא בי"ג כו' עיין מה שכתבתי שם:
בא"ד והרר אלחנן הביא סעד לדבריו מפרק גיד הנשה כו' איברים עולות כו' לא מצאתי כן בפ' גיד הנשה אבל הוא משנה בשקלים פ"ז ולכאורה דברי הר"א תמוהי' דהא אסיפא דמתני' קתני זה וזה תעובר צורתן ויצא לבית השריפה ונ"ל שהוא סבר דהטעם של עיבור צורה משום דחיישינן שמא כבר נעשה נותר וכן כתב הרמב"ם בפי"ט דפסולי המוקדשין וכן הוא בירושלמי דשקלים למ"ד דהיסח הדעת לא בעי עיבור צורה והוא ר"ל בפסחים ל"ד והכי נמי מוכח שם בפסחים מדלא הקשה רבי יוחנן לר"ל מהך מתני' דשקלים ש"מ דסתם טעמא משום נותר אבל לא משום היסח הדעת וא"כ מוכח דלא שייך היסח הדעת כלל בין לר"י בין לר"ל בנאבד וכוונת הר"א לומר דאם מכירו שאינו נותר מותר להקריבו ועיין שם בפסחים ל"ד הארכתי יותר: