אור ברסלב

יד דוד על חגיגה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף יח.

דף יז:

אסיפה במועד מי שרי ע' מ"ק י"ב ד"ה מכניס:

חול המועד אסור בעשיית מלאכ' מנה"מ ע' ע"ז כ"ב ד"ה תיפוק ליה ועיין בסמוך:

דת"ר את חג המצות שמע שלמה פ' כ"א:

מה שביעי עצור אף ששה עצורים עיין מ"ק ב' ד"ה משקין מנחות ס' ד"ה כתוב אחד:

הכתוב מסרן לחכמים עיין דברי אמת בקונטרסים דף פ"ג ע"ג:

מעשה ומת אלכסנדריא עמ"ש במשנה ובתורת חיים ח"ג ח' ע"א ברכי יוסף א"ח קמ"ט בית דוד א"ח ע"ה משנה למלך פ"ו דכלי המקדש ה"ט דברי משה ח"ג דף ז':

תוס' ד"ה חש"מ כו' כיון דאקרא סמכינן למיתסר לא מסתבר לאוקמי קרא דשריא בהדיא בהכי הריטב"א בריש מ"ק כתב לתרץ קושיא זו של התוס' לדעת הסוברים דחה"מ מדרבנן דוודאי רבי יוחנן ורשב"ל סברי דהוא מדאורייתא אבל אין הלכה כמותם אלא דהוא מדרבנן. והתוס' נר' דלא ניחא להו בהכי ובכוונת דבריהם י"ל שכיוונו למ"ש הט"ז בי"ד קי"ז דכל מה דשרא בהדיא מן התורה אין כח לחכמים לאסרו והארכתי בזה בסוכה ל"ט אמנם מדכתבו התוס' כיון דאקרא סמכינן למיתסר אפשר דכוונתם כיון דהכתוב מסרן לחכמים ומכח לימוד דמה ששת ימים עצורים כו' אע"ג דעיקר לימודא לא לזה אתא וכמ"ש התוס' במנחות דף ס"ב כיון דבלשון זה נכתב א"כ רצה הקב"ה שיאסרו חכמים את הדבר והראה להם מקום וכיון שכן איך שייך שבמקום אחר יתירה התור' להדיא דהוי תרתי דסתרי אבל היכא דחכמים אסרו בלי שום אסמכת' בקרא שפיר יכולין לאסרו אף שמפורש בתורה כיון דהתורה לא סתר עצמה ולא גילתה שרוצה שהחכמים יאסרו את הדבר א"כ יש כח בידם לאסור והלא אפי' לבטל מצוה יש כח בידם בשב ואל תעשה מכ"ש לאסור דבר היותר. ושוב נדפס קהלת יעקב להרב מריט"א נר"ו וראיתי בדף ע"ז שכתב דמזה התוס' הוה תיובתא לט"ז ובאמת אף שהדברים נראים כי פירש התוס' כמ"ש אפשר דהט"ז יפרש דלאו דוקא נקטי היכא דיש אסמכתא וה"ה היכ' דליכא סמך ובפרט לפמ"ש מהרצב"י דלא שייך מסרן הכתו' לחכמים אלא היכא שיש ב' כתובים המכחישי' זא"ז כמו הכא א"כ נמי נצטרך לומר דכוונת התוס' דדוק' אסמכת' בכה"ג. אמנם נראין דברי הרב יד מלאכי בכלל הט"ז שהשיג על הרב צבי ועכ"פ קושיא אין כאן על הט"ז:

מפני שיום טבוח היה וקשה דא"כ היכא מוקי בי"ט שחל בחול דהא ליכא יום טבוח ודוחק לומר דסוגיין כב"ש ולא כב"ה ועיין בפוסקים שהאריכו בזה. ולע"ד הקלושה נר' דוודאי בזמן המקדש הי' קורין היום שאחר עצרת יום טבוח ובזה נחלקו ב"ש וב"ה דב"ה ס"ל דוודאי עיקר יום טבוח הוא דוקא כשחל בשבת אבל בחול ליכא יום טבוח כלל ולא נקרא יום טבוח אלא מפני אותו יום שחל לאחר השבת וב"ש סוברין דכל שנה נקרא בעצם יום טבוח מפני עצמו של יום ולא מפני שהוא שם מושאל מיום טבוח אחר השבת וא"כ שפיר קאמר יום טבוח כאן כפי הענין שהיה קורין לו ועכ"פ היה אסור בהספד ותענית בזמן המקדש כמ"ש לעיל ובזה מתורץ כל מה שהקשו האחרונים:

תוס' ד"ה מה ראשון ושביעי באר יעקב קל"ז ע"ג

תוס' ד"ה מה לר"ח עיין מהריב"ל ח"ג סימן י"ג אהבת עולם:

תוכן העניינים

יד דוד על חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה