אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לג.

דף לב:

אין סומכין את הקדירה. בתי כהונה בית אבות כ' ע"א:

לימא ר"א בר"ש כאבוה ס"ל. עיין בשיטה מקובצת ובשער המלך ח"א דף ל"ג ע"ב שהביא מכאן ראי' לדעת הרי"ף דהלכה כר"י בי"ט דאל"כ מאי מקשה לימא ראבר"ש כאבוה ס"ל הא בהדיא קאמר הגמרא בשבת מ"ד דראבר"ש ס"ל כאבוה דלית ליה מוקצה אלא וודאי כוונת הגמרא דכאבוה ס"ל אפילו בי"ט. מיהו לדעת רשי' ושאר פוסקים שפסקו כר"ש בי"ט י"ל דהמקשה הכי קאמר לימא דטעמא דראבר"ש משום דכאבוה ס"ל וא"כ טעמא דת"ק משום מוקצה הוא ואי אזמניה שרי ותירץ דטעמא דת"ק דמחזי כמאן דאזיל לחינגא ואסור אפילו אם הזמינו מעי"ט אלא שקשה מנליה להגמרא באמת דטעמא דת"ק לאו משום מוקצה דלמא באמת הטעם משום מוקצה ויותר קשה על הב"י שפירש בדברי הר"ן דבמוקצה כי האי ר"ש מודה שלפי שלא נתנו עצים אלא להסקה דא"כ וודאי קשה למה ליה להגמרא לחדש טעם דאזיל לחינגא. ושוב ראיתי להתי"ט שהשיג על הב"י ועיין ברוח אלי' שכתב ליישב דברי הב"י שוב ראיתי בלשון לימודים דף ק"ב שעמד על זה:

דרש רבא אשה לא תכנס לדיר העצים. בלשון לימודי' דף ק"ב ועיין בזקן שמואל דף ח':

נוטל אדם קיסם עיין על הסוגיא בארוכה קול בן לוי דף י"ז ולהלן. שער המלך ח"א דף ט"ז י"ז. רוח אלי' ט"ז י"ז. מרכבת המשנה ח"א פי"א דשבת ה"ז:

מגבב מה שלפניו. באר יעקב ל"ג על הסוגיא:

רש"י ד"ה הלכתא כו' בין בדבר שאין מתכוין והקשה בשער המלך דף כ"ג ע"א דהא פסיק רישי' הוא וכתב דאי דעת רש"י כמ"ש בתרומות הדשן דבאיסור דרבנן אם הוא דבר שאינו מתכוין אע"ג דהוי פסיק רישא שרי ניחא ולע"ד אפשר לומר דאין ראי' דהתרומת הדשן כתב על הכבוי והתם אפשר לומר דאסור לרש"י אע"ג דהוה מלאכה שא"צ לגופה ומדרבנן אסור כיון דעצם המלאכה שוה הוא ורק החילוק כיון שאצ"ל אבל הכא השינוי מצד עצמות המלאכ' דהקפת החביות לא הוי בנין כלל אלא דרבנן אסרוה משום גזירות בנין בהכי התירו חכמים כיון דאין מתכוון למלאכה כלל אלא לשפות הקדרה עליהן ומה שהוא פסיק רישי' לא איכפת לן כלל כיון דעכ"פ לא הוי בנין. ומהרש"א הקשה איך כתב רש"י תלמידי דרב פסקו כרבי יהודה כרב הא בשבת דף קכ"ח אמרינן דרב גופיה במוקצה לאכילה סבר כר' יהודה במוקצה לטלטל לא סבר כר' יהוד' ולפי מה שכתב שם הרשב"א דדוקא במידי דעומד לאכילה לא פסק כר"י בטלטול אבל במידי דאינו עומד לאכילה שפיר פסק כר"י ואסור אף בטלטול דברי רש"י ניחא וכן תירצו בספר שער המלך ח"א דף ל"ב ע"ד ובספר צרור החיים דף מ"ז ועיין בבעל המאור כאן ובהראב"ד בתמים דעים ולפי דעת הראב"ד י"ל דהכא מודה רב כר' יהודה דהוה כמו מוקצה דאבנים דגרע טפי ומה שתירץ מהרש"א עיין מה שכתבתי לעיל דף ח':

תוס' ד"ה דרש רבא דבריהם מגומגמי' כמו שכבר העיר על זה מהרש"א גם תרוצם תמוה דהא הגמרא קאמר להדיא דרבא כר"י ס"ל וכמו שהקשה מהרשד"ם בחא"ח סימן י"ד ותרוצו דחוק ולכן המחוור כמו שהגיה מהרש"א:

תוס' ד"ה רבי אליעזר אומר. עיין בשער המלך ח"א ט"ז ע"ד מה שהקשה על התוספות מסוגיא ועיין מה שכתבתי שם ליישב דבריהם:

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה