אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף לב:

דף לב.

תני רבי חייא חותכו באור בפי שתי נרות. יבין שמועה קכ"ג ע"א לשון הרא"ש ובלשון לימודים:

מוחטין את הנר. עיין לעיל כ"ב ד"ה קנבא שרי:

מדורתא מלמעלה למטה. עיין שבת מ"ג ד"ה ופורסין ודף קל"ח ד"ה כסא טרסקל:

רש"י אין גורפין תנור כו' ואתיא כרבנן והקשה ברוח אלי' למה מוקמי' כרבנן לוקמיה אפילו כר' יהוד' ובנפל מאתמול וכיון דהי' יכול לעשותו מאתמול גם ר"י מודה ואפשר לומר כיון דבמגילה במתני' אין בין י"ט לשבת אוקמי' הגמרא לסתם מתני' דלא כר"י אלא כרבנן. א"כ מסתמא הך מתני' כרבנן אתי' ולא כר"י דלא יסתרו סתם מתניתין אהדדי ועיין בלשון ערומים בלשונות הרא"ם י"א ע"ג:

רש"י לשפות כו' משום בנין ומדרבנן דמחזי כאוהלא הך בנין שכתב רשי' היינו אוהל דאוהל היינו משום בנין וכן נראה מדברי הר"ן וברשי' באלפסי לא העתיק בנין כלל אלא דדמי לאוהל:

רש"י שרקיה ליה תנורא. עיין לשון לימודים דף צ"ח שתמה על השיטה מקובצת שכתב דרשי' סובר דטיט אסור גיבול משום בנין. והרי רשי' כתב משום לישה ולע"ד לא קשה דאטו לא הוה משום לישה נמי אלא דבאמת שרי כיון דהוה לצורך אוכל נפש אלא מפני הרואים אסור שיחשבו שהוא לצורך בנין וחייב משום לש ומשום בונה וגבי קטמא לא שייך שלש לצורך בנין לפיכך שרי זה כוונת השיטה מקובצת אמנם הר"ן לא הבין כן וגברא אגברא קרמית:

רש"י והא דציירי מאתמול עשה בו סימן ונתקו לצד אחר פירש הב"ח הטעם דלא ליעבד גומא. ועיין בלשון לימודים צ"ח ע"ד:

תוס' ד"ה קטמא שרי. רוח אלי'. עיין בשמים ראש סימן שמ"א:

תוס' ד"ה מלמטה למעלה. עיין ב"ח סימן ט"ו ובהרא"ש בשמעתין ובשער המלך ח"א נ"ג ע"ג. בתי כהונה בית אבות י"ט ע"ד:

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה