אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ל:

דף ל.

אין נוטלין עצים מן הסוכה על כל הסוגיא עיין בתי כהונה בית אבות. זקן שמואל דף ז'. שער המלך ח"א מ"ג. רוח אלי' י"ב על הסוגיא ותוספות:

בסוכה רעוע ור"ש לטעמיה וכתב הטור בסי' תקי"ח דסוכה רעוע שנפלה פלוגתא דר"ש ור"י. והקשה המג"א דלמאי הלכתא כתב הטור הך פלוגתא אי לאשמעינן דלהפוסקים כר"ש בי"ט שרי הא זה אפי' בשבת אסור דהוה מוקצה מחמת איסור ובמוקצה מחמת איסו' קימ"ל כרבי יהודא לכן הכריע דאפילו להפוסקים כר"ש בי"ט אסור ואמת כן כתב בבעל המאור דבסוכה רעוע שנפלה אסור דקי"ל כר"י בי"ט ואף בשבת כה"ג אסור דהוה כמו שמן שבנר אמנם בהגהות הרא"ש כתב כאן להדי' דסוכה רעוע שנפלה מותר וכ"כ רבינו ירוחם וכ"כ בשלטי הגיבורים בשם ריא"ז. איברא דמדברי ריא"ז אין ראי' שהרי כתב בהגהות הרי"ף בפרק כירה גבי נר שהדליקו בו באותו שבת דגם בזה הלכה כר"ש ובאמת שדברים תמוהי' הם אבל להגהות הרא"ש ורבינו ירוחם והטור קשה. אמנם דבר זה מחלוקת ישנה שהרי הרשב"א בתורת הבית הארוך דף י"ט כתב גבי השוחט לחולה בשבת אפי' חולה בו ביום דקימ"ל בשבת במוקצה כר"ש והשיג עליו הרא"ה בבדק הבית דהא בשלהי שבת אמרינן דבמוקצה מחמת איסור אין הלכה כר"ש והשיב עליו הרשב"א במשמרת הבית וז"ל והא דאמרינן לבד ממוקצה מחמת איסור הא פירשו ומאי ניהו נר שהדליקו בו באותו שבת דאלמא כשדחאו בידים דוקא אמרו אבל בשאר איסורים שהוקצו מעצמן הלכה כמותו שלא הוקצה הוא אותן אלא איסורא הוא דרכיב עלייהו וכל שנסתלק האיסור שלא בעבודה חזר להכשירו וזה טעם ביצה שנולדה בשבת שאינו אסור' אלא משום גזירה אטו יום טוב אחר השבת. והיינו דמקשי שבת דעלמא תשתרי דכל שלא דחאו בידים הלכה כר"ש ע"כ וזה ג"כ דעת הרמב"ן גבי גוי שהביא במחובר בפ' אין צדין ודלא כבעל המאור שם וזה דעת הרב המגיד בפ"ב מהלכות שבת וכן דעת הרא"ש והטו"ר שפסקו בסימן שי"ח דאפילו חולה בשבת מותר וכדעת ר' יונה והרמב"ן נמצא דהטור לשיטתו אזיל בסימן שי"ח וזה דעת הג"א ורבינו ירוחם ויותר תימא מהרב מג"א שבסימן שי"ח כתב הוא עצמו סברא זו דאין מוקצה אלא שדחאו בידים בשם הרב המגיד ואיך לא נזכר כאן מזה ושם הקשה למה מוקצה דמחובר אסור ותירץ משום שמא יעלה ויתלוש והם דברי הרמב"ן במלחמות. ודברי בעל המאור כאן לא זכיתי להבינים דהא כתב דלר"י מהני תנאה דלא הוי מוקצה מחמת איסור דהרי אפילו כשהיא קיימת אין בה איסור סתירה כיון שרעוע היא א"כ איך כתב בסמוך דבאעוע ונפלה בלא תנאי אף בשבת בכה"ג אסור כמו נר דהוה מוקצה מחמת איסור והרי הוא עצמו כתב בסמוך דלא הוי מוקצה מחמת איסור. (ומשמע דסבר דבמוקצה מחמת איסור לא מהני תנאי ולא כדעת הרמב"ן דמהני נמי גבי נר) ובע"כ צ"ל דס"ל לבעל המאור אע"ג דלענין זה לא הוה כמוקצה מחמת איסור שלא יהנה בו תנאי אבל מ"מ כיון דלכתחילה אסור דמחזי כסותר הוה כמוקצה מחמת איסור דבלא תנאי אסור לרבי יהודא. ובספר מקור ברוך סימן ב' הוקשה לו דמנליה זה לבעל המאור ונראה דהוצרך לזה לחלק בין סוכה דמהני ביה תנאי לר"י ונר דלא מהני ביה תנאי כמו שהקשו התו' שם בשבת וע"ש במקור ברוך. והרמב"ן במלחמו' ר"פ אין צדין גבי גוי שהביא דורן לישראל חולק על בעל המאור במה שסבר דאין איסור סתירה בסוכה רעוע בעודה קיימת וז"ל אף בסוכה רעוע מהנה בה תנאי אע"פי שיש בה משום סתירת אוהל כו' ושלא כדברי בעל המאור שם וכל מה שכתב קודם לזה שם הוא אליבא דר"ש ויש לתמוה לר"ש מאי תנאי צריך הא אפי' בלא תנאי מותר בנפלה וצ"ל דכוונת הרמב"ן לר"י וקשה להלום בדבריו. ושוב ראיתי בשער המלך ח"א דף מ"ג כתב לתרץ קושיות הרב מג"א עם מה שכתבו התוספו' בכירה שכתבו דמהני תנאי כיון דלא דחאו בידים ואין משם ראיה דאפשר דרק לענין תנאי כתבו כן אבל לא דלא יהי' מוקצה מחמת איסור בנפלה בלא תנאי שהרי גם לדעת בעל המאור צ"ל כן שיש חילוק במוקצה מחמת איסור בין תנאי ללא התנה כמ"ש והנכון כמ"ש וכמ"ש הרמב"ן והרשב"א. ועיין עוד ברמב"ן במלחמות גבי בית ונפחת בפרקין שהביא עוד דעת הריף דדוקא היכא דדחאו בידים ודעת החולקי' דאף בכל מוקצה מחמת איסור אף שלא דחאו אסור. ועיין קרית מלך רב ח"א כ"א ע"ג:

שנאמר חג הסוכות. עיין זבחים ל"ז ד"ה אלא מעתה:

וסוכה דמצוה לא מהני תנאי. ידי אליה צ"ח. באר יעקב ל"ז ע"א:

באומר איני בודל מהם כל בין השמשות. עיין מהרש"א ומ"ש עליו בשער המלך ח"א פ"ט ע"ד:

תוס' ד"ה על מוצאי י"ט. הליכות אלי דף מ"ז:

תוס' ד"ה סיפא אתאן לסוכה דעלמא. דע דהרי"ף לא גריס ליה ומפרש דסיפא בסוכה דמצוה ובאומר איני בודל דלא נחית ליה קדושה ובין אנוי סוכה ובין על עצי סוכה קאי ומהני לעצי סוכה בחה"מ או לכשנפלה. וכתב הרמב"ן שאפילו לפי הגורסים סיפא אתאן לסוכה דעלמא אפשר במסקנא לא קאי הכי אלא כמ"ש לדעת הרי"ף מיהו לדעת התוספות אי אפשר לומר דמהני לעצי סוכה כשנפלה בע"כ צ"ל דתנאי דאינו בודל לא מהני אלא לחש"מ אבל לא בי"ט דהא כתבו דהוה מוקצה מחמת איסור ולא מהני בהו תנאי וא"כ לפ"ז דבריהם סותרים למה שכתבו בפרק כירה דשם כתבו דמהני תנאי וכתבו לתרץ שלא יקשה על ההיא דנר דלא מהני תנאי כמ"ש לעיל ואפשר דמטעם זה ליתא בתוספות ישנים וכמ"ש מהרש"א. ועיין בבתי כהונה ובמשפט צדק ח"א ס"ס ל"ט:

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה