אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף כח.

דף כז:

א"ל אביי ודילמא לא היא ע"כ לא קאמר ר' יהושע כו'. וכתב מהרש"א דהקושיא אינו לרב יוסף דילמא רב יוסף סבר דר"י במכירה מיירי ולהכי הביא ראי' מבכורת אלא הקושיא למה שהביא הגמרא ראי' דגבי חלוקה שרי מרבי יהושע משמע דרבי יהושע בחלוקה מיירי א"כ אין ראי' דהלכה כמותו מהך דבכורות דהא התם במכירה מיירי ולפי שזה הוא דוחק כתב דאפשר שקים ליה תלמודא דרבי יהושע בחלוקה נמי מיירי ובשער המלך ח"א דף נ"ד כתב דמוכח דר' יהושע בחלוקה מיירי דאי במכירה ר' יהודה נמי מודה דהא אין דרך לשקול במכירה מנה כנגד מנה. ובגמרא וודאי לא משמע כן דקאמר כנגד כלי כנגד קופץ אין מנה כנגד מנה לא משמע דכי היכי דכנגד כלי או כנגד קופץ במכירה מיירי אף מנה כנגד מנה במכירה מיירי דאל"כ למה נקט דוקא נגד כלי או קופץ ליתני נמי מנה כנגד מנה שכן הפירוש בכל מקום דנקט הש"ס דיוקא כה"ג ומה שכתב רשי' הטעם דדרך לשקול מנה כנגד מנה בחלוקה לאלומי לקושיא הוא דאם מנה כנגד מנה במכירה אסור אע"ג דאין דרכו בכך מכש"כ בחלוקה דדרכו בכך והטעם דאסר רבי יהודא במכירה י"ל דמאן מפיס הרואה מאזנים אם הוא חלוקה או מכירה וסובר דמכירה היא אבל כנגד כלי או קופץ אין דרך לשקול כלל ואפשר לומר דמה שאמר רב יוסף הלכה כרבי יהושע הוא מפרש טעמם דר"ח ור"ש בר רבי שהם סוברים הלכה כר' יהושע וטעמם מפני דתנינא כן בבכורות ועל זה הקשה לאביי דאין ראי' מבכורות לר"ח ור"ש ב"ר. והרמב"ם בפ"א דבכורות מוקי להא דבכורת בחלוקה והקשה בשער המלך דא"כ מה קאמר הגמרא התם ליכא עובדא דחול ונדחק לתרץ ולבסוף הניח בצ"ע ואפשר לומר דהרמב"ם מפרש ע"כ לא אמרי רבנן התם אלא דאיכא עובדא דחול היינו דלא שייך כלל איסורא דעובדא דחול בבכור דהא לאו י"ט הוא ובזיון קדשים לית להו לרבנן דאיכא בכך מש"ה שרי אבל גבי י"ט שייך איסורא דעובדא דחול כיון די"ט הוא לפיכך אסור:

אין משחיזין את הסכין. עיין פרי חדש במים חיים ג':

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה