יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף כ:
והביא כל צאן קדר. עיין משנה למלך פ"ב דהלכות שחיטה ה"ג:
מה במקום שאסור להדיוט. רוח אליה. ועיין על הסוגיא בארוכה זרע אמת בחידושים סימן ל"ט:
אף זו קבוע לה זמן. חקרי לב רנ"ד עד דף רנ"ז:
ומה במקום שכירתך סתומה. עיין בספר קהלת יעקב אלגאזי דף ה' ע"ד שהקשה למ"ש התוספות בפסחים דף פ"ד איכא למיפרך מה לאוכל נפש שכן מצוה עוברת. ועיין מ"ש שם ועי"ל דאין כוונת הק"ו שתדחה י"ט דבוודאי אין זה בגדר ק"ו דמה קאמר ומה במקום שכירתך סתומה דהתם בחול ליכא מצוה כלל בכירתו אבל בכירת שמים איכא מצוה אף בחול אלא כוונת הגמרא דאין ראוי שיהיה כירת רבך סתומה במקום שכירתך פתוחה. ולפמ"ש השיטה מקובצת דהק"ו הוא על נדרים ונדבות וכירתך פתוחה היינו בקדרות הרבה לא קשה כלל דוודאי אין מצוה מן התורה בקדרות הרבה ואפ"ה שרי וא"כ כ"ש דכירת רבך יהיה שרי בקדרות הרבה ולפי מ"ש אתי שפיר מה שהקשה בשיטה מקובצת דמה לו לומר וכן בדין שלא יהיה שלחנך מלא ושלחן רבך חסר דיתורה הוא. אמנם הוצרך לומר זה דלא נימא דהוה ק"ו גמור כשאר ק"ו וא"כ איכא למיפרך שכן מצוה עוברת. לכן השמיענו דלאו ק"ו גמור הוא אלא סברא שלא יהיה שולחנך מלא ושלחן רבך חסר ובוודאי שלחן רבך יותר ראוי שיהא מלא שהרי במקום שאין מצוה בכירתך מצוה בכירת רבך:
לדברי האומר נו"נ אין קריבין בי"ט כו' מדאורייתא נמי לא חזו. כתובות ז' ד"ה מתוך. תמים דעים כ"ה ע"א. רוח אלי'. ועיין בארוכה שער המלך ח"ג דף ס"ד ובספר קול בן לוי דף ד':
דהא שתי לחם. עיין חגיגה ב' ד"ה איזהו קטן:
עבר ושחט כללי שמואל שבתמים דעים דף כ"ו ע"א ועיין על הסוגיא רוח אליה:
רשי' ד"ה לפני זמנן. עיין מהרש"א ודבריו תמוהים כי מדברי רש"י בפסחים דף י"ג ע"ב נראה בהדיא דלא עלו לשם חובה וכמ"ש שם ועיין בארוכה בשער המלך ח"ג דף נ':
תוס' ד"ה ומה במקום שכירתך. רוח אליה:
תוס' ד"ה נו"נ ודברי מהרש"ל ומהרש"א רוח אליה בתי כהונה בית אבות ב' ע"ב:
תוס' ד"ה לכם. חקרי לב נ"ו ועיין לעיל י"ט ע"א ד"ה אמר:
תוס' ד"ה מאי בינייהו. קול בן לוי דף ד'. בתי כהונה בית אבות ב' ע"ג: