יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף יא:
מולח אדם כמה חתיכות כו' גרמא גרמא. עיין בתשובת הרשב"א סימן תרפ"א דכתב דמשום שמחת י"ט התירו והתירו סופן משום תחילתן אלא כיון שאפשר בהערמה עדיף יותר ואעפ"כ לאחר סעודה אסור כמ"ש התו' ואע"ג דוודאי נראה אע"ג דשחיט קודם סעודה ואכל כבר ממנו הנותר אין רשאי למלח וגם זה ראי' דלא כהרב שער המלך שכתבתי לעיל דהא בבשר וודאי לא שייך עיבוד ואפ"ה לאחר סעודה משום שמחת י"ט לא שרי כיון דלא שייך הערמה וראיתי לו עוד שם בדף ל"ב שתירץ להרב ב"י ממה שהקשה עליו בשו"ת כנסת הגדולה שעל מה שכתב רבינו ירוחם דברי ר' שמואל שהביא התו' כאן כתב הב"י שכ"כ בסמ"ק ולמה לא הביא מדברי התוס' ותירץ דאי מדברי התוס' ה"א דוקא באינו צריך אפילו לחתיכה ההיא עצמה ולפיכך לאחר האכילה אסור אבל בצורך לאותה חתיכה עצמה אפי' לאחר אכילה שרי ובאמת רבינו ירוחם כתב בשם רבינו שמואל דאפילו בצריך לאותה חתיכה אסור ולכן הוצרך להביא זה מדברי הסמ"ג ובאמת אלו ר"י לא הביא דברי ר' שמואל בוודאי הי' אפשר לפרש כן אבל כיון שהביא דברי ר' שמואל א"כ ע"כ הפירוש בתוספות בדברי רבי שמואל כמו שהבינו הרי"ו וא"כ הדרה קושי' לדוכתיה דה"ל להב"י להביא דברי התוס'. ועיין בלשון לימודים דף צ"ו ע"ג:
מערים ומלח גרמא גרמא. מרכבת המשנה ח"א פ"ג די"ט ה"ד:
ג' דברים התירו סופן משום תחילתן. עיין עירובין מ"ד ד"ה כל היוצאין. ר"ה כ"ג ד"ה שיהא. שער המלך ח"א דף כ"ג ועיין במחזיק ברכה חלק א"ח דף ס"ט ע"א. זרע אמת בחדושים סימן ט"ו בארוכה. ועיין מה שכתבתי בעירובין:
אמר רחבא אמר רב יהודא. גופי הלכות כלל תק"ה רשי' ותוספות:
הפותח חביתו. עיין חגיגה כ"ב ד"ה לא מקבלין:
מתניתין דלא כי האי תנא וכתב רשי' מתניתין דקתני בסילוק פליגי לאו כרשב"א והקשה בשער המלך ח"א דף נ"ג דפשיטא הוא ומאי בעי רשי' בזה. ואפשר לומר דכוונת רשי' דלא נטעי דקאי נמי על הא דמחלק רשב"א בין יש להם ציר לאין להם ציר ובאין להם ציר אפילו לב"ש שרי וא"כ לב"ה שרי אפילו בלא שמחת י"ט ומתניתין לא חילק משמע דלא התיר במתניתן בין ביש להם ציר בין באין להם ציר אלא משום שמחת י"ט והיכא דליכא משום שמחת י"ט אסור להחזיר בכל ענין לזה פירשי' דאינו כן רק לענין סילוק פליגי מתניתין על רשב"א אבל לענין ציר לא וטעמא שהרי גמרא מסיק על זה דציר ומתרץ ליה ש"מ דהלכתא הכי וא"כ מתני' לא פליגי ובזה אתי נמי שפיר מה דיש להקשות טעמא דב"ש אתי לאשמעינן דכ"מ מרישב"א אף לב"ה שמותר לסלק אף בלא שמחת י"ט ועיין בים של שלמה ועיין בר"ן שכתב דאף מן הצד נמי אסור אי דרבנן הוא משום שמא יתקע ומכאן נמי סתירה למ"ש הרב שער המלך דכל איסור דרבנן שרי משום שמחת י"ט דהא חזינן מן הצד אסור לב"ה אע"ג דהוה רק מדרבנן:
רשי' חזרת רטיה. זרע אמת בחדושים סימן ט"ו. ועיין מ"ש בעירובין:
רשי' ד"ה דעי"ט לא שהרי יכול לשוחטו מבעוד יום. בנוסחאות הישנות כתב שהרי יכול לשוחטו מבעוד יום כלומר דיכול לשוחטו מבעוד יום ואז עדיין זמן לשטוח העור ומהרש"ל הגיה לשטחה. ועיין מנחת בכורים: