אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף טז:

דף טז.

ערובי תבשילין צריכין כזית לכאורא משמע דתרי מימרא דר' אבא הן חדא ערובא תבשילין צריכין כזית [לוח הטעות: וחדא צריכין כזית] בין לאחד ובין למאה וא"כ קשה תרתי למה לי דמימרא קמייתא יתורא הוא ואפשר לומר לפי מה שכתב בלשון לימודים דף ק"ג בשם המאירי לתרץ דמאי מקשה ממתני' דילמא חילוק יש בין תחילת עירוב לסופו ותירץ דמדקאמר צריך שיהא בהם כזית ולא קאמר צריך כזית משמע דצריך שיהי' מתחילתו ועד סופו ע"כ ונראה שכך היתה נסחתו וכן העתיקו התוספות ובוודאי דבמימרא אחרינא דאמר בין לאחד בין למאה לא גרסינן אלא צריך ולא שיהי' בהם ולפי שאין דיוק זה מוכרח כל כך לכך נקט הני תרי מימרי ושני בלישנא כדי ללמוד זה דבעי מתחילתו ועד סופו אמנם ראיתי בהלכות גדולות ומשמע שם דרק חד מימרא הוא ואפשר שקיצור ועיין בהרע"ב שדבריו תמוהים כמו שהשיג עליו התי"ט ויש לדחוק בלשונו שדעתו כדעת שאר הפוסקים ואין כאן מקום להאריך:

עירוב תבשילין צריך דעת. עיין בריף מה שכתב לזכות ע"י אשתו ובר"ן ועיין במהראנ"ח במים עמוקים סימן ג' שתמה על הר"ן ועייין בשער המלך ח"ג דף ט' ע"ד ובתי"ט פ"ז דערובין ובמקום אחר הארכתי:

פושע את לכ"ע שרי עיין נחפה בכסף קכ"ו ע"א ברכי יוסף א"ח כ"ח ע"א:

י"ט שחל להיות ערב שבת. עיין כתובות ד"ה מתוך:

רש"י לשנה האחרת כו' ור"ה הי' עיין מהרש"א שו"ת מהרצבי סימן ק"ל בסופו כנסת יחזקאל ועיין מה שפירש מהר"ם חגיז בהקדמת ספר לקט הקמח על אבן העזר ויש לדקדק לסברת ר' שמואל במרדכי ובאגודה שהבאתי לעיל דשכח אף בי"ט שני יכול לערב א"כ בשנה הראשונה אמאי אמר סמך עלי ה"ל למימר ערב כיון דשכחה הוא וצ"ל דס"ל לרב שמואל דאעפ"כ היכא שיכול לסמוך על אחר עדיף טפי מלערב הוא עצמו או אפשר דשמואל ס"ל כרב אשי:

תוס' ד"ה אמר ראב"א. שדה הארץ פ"ה. ע"ד לשון לימודים דף ק"ג:

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה