אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף טז.

דף טו:

אם הוסיף מוסיפין לו. שנות חיים ע"ב:

שהחדש מכסה בו. תולדות יצחק רשי' ותוספות:

אמרו עליו על שמאי הזקן. זהב שבא משכנות יעקב קי"ז ע"ב:

בש"א מחד בשבת לשבת. עין יוסף ס"ג ע"ב:

אי הכי לא לענשו נכרים עליה עיין מהרש"ל ומהרש"א כתב דלא לענשו אם שבת. ולפי פשוטו אי אפשר לומר כן דהא גמרא בסנהדרין מפיק ליה הך דגוי ששבת מיום ולילה לא ישבתו וא"כ אף קודם שניתן השבת לישראל הי' אסורים לשבות ומה בכך שלא ידעו כי ה' נתן השבת לישראל והרמב"ם בפ"י מהלכות מלכים ס"ל דכל מצוה שמוסיף בן נח חייב מיתה ומשמע אע"פ שהוא מצוה שלא נצטוו ישראל עליה כלל כמו בשני בשבת א"כ פשיטא אע"פ שלא ידעו משבת חייבים ובע"כ צריך דלא לענשו על השבת בכלל שאר מצות והתורה שלא קבלם דהוא משמע דנענשים על כל התורה והמצות כמ"ש רשי' וכן כתב ביפה תואר שמות רבה פרשה כ"ה לפרש דברי רשי' כן. ועיין מקום שמואל שער התרוצים אלא דהא קשה דאיך הי' עולה בדעת המקשה דשבת נתן בצנעה הא בכלל עשרת הדברות הוא והם נתנו בפומבי ואפילו כל האומות הם יודעים וכמבואר בכמה אגדתא ושוב ראיתי לרבינו בחיי בפ' כי תשא שהקשה כן. ותירץ כי הנסתר ממצות שבת לא נגלה ע"ש וכ"כ עוד בספרו כד הקמח דף מ"ג ע"ג וקשה דאם הקושי' הי' על התרצן בוודאי לא קשה מידי דהא מתרץ דוקא מתן שכר או נשמה יתירה לא אודיענהו והרי דברים אלו לא נכתבו בעשרת הדברות ואם על המקשן לא תירץ מידי דהרי מדהקשה לאו לענשו עכו"ם ש"מ דסבר דאפילו הנגלות לא אודיענהו וצ"ע:

נשמה יתירה לא אודיענהו. אהבת עולם דף ע"ב:

תוס' ד"ה כל מזונותיו. שנות חיים ע"ב:

תוס' ד"ה איזה חג. עיין תמים דעים סימן קפ"א. ומחזיק ברכה א"ח דף קי"ד קט"ו. והתוספתא שהביאו התוספות הובא בירושלמי פ"א דשבועות הלכה ד' ע"ש שנראה כפר"ת:

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה