יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף טו:
סומך עליו לשבת. פרי חדש במים חיים ג'. הליכות אלי דף ל' ל"א:
רב אשי אמר כדי שיאמרו. עיין ברא"ש נפקותא בין רבא לרב אשי והב"י הביא בס"ס תקכ"ז בשם המרדכי כיון דטעמא דרבא גזירה שמא יפשע אם שכח ולא עירב מותר לערב ביו"ט ובוודאי דהרא"ש לא ס"ל הכי וגם שאר הפוסקים כתב הב"י דלא ס"ל הכי. ועיין בארוכה בזה בשער המלך חלק א' דף נ"ט:
אלא לרבה. מנחת ביכורים:
אין אופין אלא על האפוי. עיין ע"ז ל"ז ד"ה והשלקות:
ת"ר מעשה בר"א שהיה יושב. זהב שבא:
חציו לה' וחציו לכם. עיין סוכה כ"ז ד"ה אי בעי:
מאי לאין נכון לו. פני שלמה דף נ"ה ברכי יוסף א"ח ק"נ ע"א:
למי שלא הניח עירובי תבשילין. מקום שמואל שער התירוצים:
רש"י ד"ה לא קשיא. מנחת ביכורים:
רש"י ד"ה עושה. מנחת ביכורים:
רש"י ד"ה אכלו. מנחת ביכורים:
רש"י ותנא מייתי ליה מהכא עיין יד מלאכי כלל רנ"ו מה שהביא בשם ספר כריתות איך האמוראים חולקים על הברייתא והוא ז"ל כתב כיון דלא הוה רק בדרשות הפסוק יכולים לחלק אמנם עיין בים של שלמה כאן שיש מחלוקת בדין בין שאר האמוראים לברייתא דלהך ברייתא צריך שני תבשילין לאפות ולבשל כיון דנפקא ליה מאשר תאפו ושאר האמוראים חולקים דלא צריך אלא תבשיל אחד ולפיכך הביא מפסוק אחר ע"ש. והא דבאמת חולקים על הברייתא משום דסמכו על הברייתא לקמן דאמר ב"ה עושה תבשיל אחד ועושה בו כל צרכו ועיין בתוספות לקמן ועיין בהליכות אלי דף ל':
תוס' ד"ה או אוכל ושותה. רצוף אהבה. לשון ערומים כ"ד ע"א. שנות חיים ע"ב. שפתי ישנים פ"ג ע"א:
תוס' ד"ה לוו עלי שנות חיים ע"ב. שפתי ישנים פ"ג ע"א. ועיין מה שכתבתי בפסחים.