יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים
דף טו.
אלא בקשים. צרור הכסף קי"ז ע"ב שער המלך ח"ג כ"ב ע"ד טירת כסף רמ"ז. אדמת קדש ח"א מ"ד ע"ד מ"ה על לשון הרא"ש בהלכות קטנות והר"ן בית דינו של שלמה נ"ח ע"ד לחם שלמה ד' ע"ב:
נמטא גמדא דנרש עיין שבת נ"ו ד"ה אין בה:
ערדלין אין בהם משום כלאים. מרכבת המשנה ח"ג פ"י דכלאים הט"ו והי"ז:
אמר אביי סנדל המסומר אסור וכו' ומותר לטלטל והקשה בתי"ט דלמה לא הביא סייעתא לאביי מברייתא דשבת דף ס"ו דקאמר לטלטלו ולא הבנתי דבריו דהא רשב"א חולק התם וניהי דהגמרא לא פסיק כוותיה דרשב"א אע"ג דמסתבר טעמיה מ"מ סיעתא לא הוי ולכן הוצרך אביי להוכיח ממתניתן ואפשר משום טעמא דאביי גופיה דפסק התם דלא כרשב"א כיון דסתם מתניתין דהכי דלא כוותיה. ועיין פ"ח במים חיים דף ג':
והא אנן תנן כל שנאותן בו בי"ט והקשה בהליכות אלי דף ל"א דאמאי לא הקשה מרישא דמתניתין דקתני והן לצורך המועד וברוח אלי' תירץ דיש לפרש במועד היינו חול המועד ועיין בהגהות הרא"ש שפירש באמת כן אמנם זה הוא לפי האמת דמתרץ הגמרא כל שנאותין בו בחול ומפרש בהגהות הרא"ש חולו של מועד ועיין בהרא"ש ועיין ג"כ בתי"ט אבל וודאי לפי ה"א דהוה מפרשין כל שנאותין בו בי"ט ממש א"כ גם רישא במועד יש לפרש דוקא בי"ט ואפשר לפרש דמרישא לא רצה להקשות די"ל דאכלים דוקא קאי דבעי צורך המועד אבל תפילין עדיפי שהם צורך מצוה ולדעת קצת אין איסור בהנחתם אפילו בי"ט שפיר משלחין אע"פ שאין בהם צורך י"ט אבל מסיפא דקתניא להדיא זה הכלל כו' משמע דעל כל דבר קאי:
אמר אביי תפילין. רוח אלי':
היה בא בדרך ותפלין בראשו שאגת ארי' סימן מ"ו
אי דלא מנטר' מאי ארי' בראשו והקשה בלשון לימודים דף י"ג דאברייתא נמי קשה דקתני בא בדרך ודרך וודאי לא מנטר' וא"כ מאי ארי' בראשו אפילו מחתא אארעא נמי וכן הקשה ברוח אלי' ואפשר לומר דוודאי אפשר למצא בדרך מקום המנטר שלא יראום שם אדם וגבוה המשומר מן העכברים ואם מצא שם תפלין יניחם אבל כיון שהם תפילין שלו והם בראשו התירו להכניסם עד בית הסמוך לחומה וע"ש ברוח אלי' ובלשון לימודים:
רשי' ד"ה מותר לטלטלו. לשון לימודים דף י"ב:
תוס' ד"ה אלא בקשים. בית דינו של שלמה נ"ח ע"ד לחם שלמה ד':
תוס' ד"ה הכי קאמר כל שנאותין כו'. אבל תפילין ניהי דשבת ויום טוב לאו זמן תפילין. מהרש"ל מחקו ולכאורה נראה מלשונו שכתב ניהי דשבת וי"ט לאו זמן תפילין נמחק ומשמע דלא מחק אלא תיבת אלו אבל מה שכתבו התוספות דאין איסור להניח לא מחק וטעמא שמחק תיבת אלו הוא משום דקשיא ליה קושיות התוי"ט דמשמע דלמ"ד שבת זמן תפילין פשיטא דאין איסור והא ליתא דוודאי אסור למ"ד שבת זמן תפילין גזירה שמא יפסק רצועה ואף אם נאמר שדעתם כמ"ש התוספות במנחות דף מ"ב דבחצר מותר ודוקא לר"ה אסור הרי שם כתבו דאסור להניח תפילין למ"ד שבת לאו זמן תפילין וא"כ דבריהם סותרים ולפי התיבות שמחק מהרש"ל אפשר לומר דהתוספות רק אי"ט קאי דאין איסור אבל בשבת יש איסור וכן נראה מדברי רש"י דדוקא בי"ט אין איסור. אמנם ראיתי בים של שלמה שהבין מדברי רש"י דבשבת וי"ט אין איסור ותמה על רש"י דאיסור יש בין בשבת בין ביו"ט ואם מפני זה מחק הכל כמו שציין המדפיס יש לתמוה כיון דרש"י כתב כן. ואולי הי' לו להרב ספר מוגה שלא היה כתוב בו. ועיין בשער המלך ח"א י"א ע"ד. לשון למודים דף י"ב יד אהרן א"ח סימן ל"א בהגהות הטור: