אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ט.

דף ח:

גלגל עיסה מעי"ט כו' רשי' כתב הטעם שמותר להפריש בי"ט שהרי מותר לגלגלו בי"ט והרא"ש נתן הטעם כיון דיכול לאכול בלא הפרשה לא הוה תיקון והקשה בפנים מאירות ח"ש סימן צ"ו. דמאי צריך הרא"ש לזה דהא כיון דמדרבנן הוי לא הוי תיקון כמו דאיתא לקמן דף י"ח דכלי שנטמא בולד הטומאה מטבילין בי"ט ופירשו רשי' והתוס' דכיון דמדרבנן הוא לא והה תיקון והכי נמי כיון דמדרבנן הוא לא הוי תיקון ולע"ד אי אפשר לומר כן דהא דמאי דרבנן והקילו בו בכמה מקומות והתירו דוקא בין השמשות אבל בשבת אסור וה"ה בי"ט ובוודאי חלת ח"ל לדמאי דמיא וצריך לחלק בין טבילת כלים בוולד הטומאה דלית להו אסמכתא כלל לדמאי וחלה ועיין בספר בית דוד חא"ח סימן ק"ג מ"ש מזה ושוב ראיתי בהגהות משנה למלך פ"ה דמעשר הכ"ב שהביא ראיות הרב פנים מאירות והשיב עליו בשער המלך ח"ג דף כ"ט ע"ש. ועמ"ש לקמן דף י"ח בשם מהר"ל בן חביב:

אבוה דשמואל אמר כו'. עיין מכריע סימן א':

חלת ח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש הרא"ש כתב דלא בעי נמי מוקף ומה שנהגו בפסח ליתנם בסל לאו משום מן המוקף הוא אלא משום דנהגו לאפות קפיזא והב"ח בא"ח סימן תנ"ז הקשה דבפסחים כתב הרא"ש דאם הי' בו שיעור חלה א"צ צירוף סל אלא מן המוקף ותירץ דאם עיסה אחת יש בה שיעור חלה א"צ מן המקוף ואם הרבה עיסות ובכל אחת שיעור חלה צריך מן המוקף לתרום מזה על זה אבל לא צירף סל ואם הם פחות משיעור חלה צריך צירף סל ע"ש וכן מבואר בתוספות פסחי' דף מ"ג ד"ה הואיל ובספר התרומה הלכות חלה דאף בחלת ח"ל נמי דינא הכי וכן נראה מדברי התוספות בנידה דף ז' ד"ה ומקפת וע"ש במהרש"א והט"ז והפ"ח השיגו על הב"ח ופירשו דברי הרא"ש דפסחים בחלת א"י וכן בשער המלך ח"ג דף ל"ג אמנם כאשר כתבתי שדעת ספר התרומה כמ"ש הב"ח בוודאי יש לפרש כן בלשון הרא"ש:

אין מוליכין הסולם משובך לשובך עיין על הסוגיא שער המלך ח"א נ"ג. גופי הלכות ס"א ס"ב ורמב"ם בפירש המשנה. רוח אלי' בסוגיות הגמרא ורש"י ותוספות. דרך המלך י"א ע"ג. מהר"י קולון שורש הליכות אלי דף י"ג ודף ע"ח:

אמר רב חנן בר אמי מחלוקת ברשות הרבי' לשון לימודים ק' ע"ב ויו ע"ד. גופי הלכות מ"ז ע"ד רוח אלי':

כל מקום שאסרו חכמים מפני מראות העין שער המלך נ"ו:

רש"י אין מוליכין קס"ד סולם המיוחד לכך וניכר שהו של שובך מהרש"א מחקו דלא שייך קס"ד כיון דלפי האמת של עליה אליבא דכ"ע אסור וכל המפרשים נדחקו בדברי רש"י ועיין בספרים שציינתי בגמרא. ואפשר לומר לפי מה שכתב מהר"י קולן בשורש קס"ה לדעת הרמב"ם דכל הסוגיא לפי מה דהוה סוברים דב"ה אינו מיקל בשמחת י"ט אבל לפי האמת דמוחלפת השיטה וב"ה מיקל משום שמחת י"ט א"כ א"צ לטעם דשובכו מוכיח עליו אלא משום שמחת יו"ט שרי ומש"ה הרמב"ם אע"ג דפסק כרב דכל מקום שאסרו חכמים אסרו בחדרי חדרים פסק כאן להתיר ע"ש נמצא י"ל דזה ג"כ כוונת רשי' ונ"מ דוודאי סולם של עלי' שדרך להטיח בו גגו לכ"ע אסור אבל סולם שאינו של עלי' אע"ג שאינו נמי של שובך כמו סולמת שלנו ניהי דלא שייך ביה שובכו מוכיח עליו נמי שרי משום שמחת י"ט וזה שכתב רשי' קס"ד היינו כלפי הטעם דשובכו מוכיח עליו דאז אינו מותר אלא של שובך דוקא ולפי האמת אע"ג שאינו של שובך מותר אבל של עלי' אף לפי האמת אסור:

תוס' ד"ה אין מוליכין כו' דמיירי בקטנים שלא פרחו הרא"ש כתב כן על מתניתין דלקמן זימן שחורים ומצא לבנים ויש לדקדק דהא בגמרא קאמר על מתניתין דלקמן אי במופרחין כו' ואיך אפשר לאוקמי' במופרחין דא"כ אסור משום צידה וגם על התו' קשה כן ועיין בהרב המגיד פ"ב שכתב דעת קצת מפרשים שכל הדינים הם ביונה שובך שאינם יכולים לברוח אלא שהם מדדים ומפריחין מעט ואינם מחוסרים צידה ע"ש וא"כ י"ל מה שכתבו התו' שלא פרחו היינו שאינו יכולים לפרוח הרבה ומה שאמר הגמרא לקמן במופרחין היינו שיכולין לפרוח מעט ודוחק ועיין בבריכות המים דף רנ"ד ע"ב ושוב מצאתי כמ"ש בר"ן ולקמן במהרש"א בשם תוספות ישינים:

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה