אור ברסלב

יד דוד על ביצה· רבי יוסף דוד זינצהיים

דף ז:

דף ז.

כל שתשמישו ביום וכו' במאי אוקימנא בדספנא מארעא. רוח אלי':

בש"א שאור בכזית. על הסוגיא בארוכה רוח אלי'.

מ"ט דב"ש א"כ לכתוב חמץ כריתות בלשון לימודים שער ג' סימן ד' משפטי שמואל סימן ק"ו עצמות יוסף דף קי"ט. משפט צדק ח"ב סימן וי"ו. הליכות אלי' דף ע"א. לימודי ה' י"ג ע"ג על הסוגי' כולה.

לכתוב רחמנא חמץ ולא בעי שאור והקשה בספר גופי הלכות דף וי"ו דמאי קושיא דהא אין מזהרין מן הדין ולדעת הסוברים דלא יראה הוי ניתק לעשה ניחא אבל להרמב"ם דסובר דלא הוי ניתק לעשה קשה ועוד דגם להסוברים דהוה לאו הניתק לעשה קשה דהא בעי קרא להיכא דעבר וביטלו כמ"ש כל זה בשער המלך דף ס"ו ע"ג ולכן הנראה דקושיא מעיקרא ליתא דאטו שאור לאו חמץ הוא הרי שאור וודאי בכלל חמץ אלא שחמוצו קשה וא"כ הוה אפילו פחות מגילוי מילתא רק הוה כמו בפירוש והא דקאמר הגמרא ומה חמץ שאין חמוצו קשה כו' הכי קאמר ומה חמץ שאין חמוצו קשה נכלל במלת חמץ שאור שחמוצו קשה וודאי נכלל בכלל חמץ ולמה למכתב בפירוש. אמנם לדעת הראב"ד [לוח הטעות: דשאור אפי' נפסל לאכילת כלב חייב לבער אבל חמץ לא א"כ אפשר לומר דשאור שנפסל לאו חמץ הוא אלא שלדעת הראב"ד] בלא"ה קשה בסוגיין הא מצרך צריכי כיון שאין דינם שוה כמו שהקשה בלחם משנה פ"א דחמץ ומה שתירץ דמדרבנן הוא דוחק וגם מן התוספות נראה דאין קרוי שאור עד שיהי' נפסל מאכילת כלב ולפי מ"ש בגופי הלכות שם שאין כוונת הגמרא על תיבת חמץ ושאור אלא תרי לאוי למה לי לכללוה בחדא א"כ גם קושיא הראשונה מתרצה וכבר כתבתי בזה במס' פסחים ועיין שער המלך ס"ג ע"ד ס"ו ע"ג. שונה הלכות דף נ"ב גופי הלכות דף וי"ו בארוכה. שנות חיים דף זיי"ן בארוכה. ועיין שאגת ארי' דף ע"ב ע"א. לימודי ה' דף יו"ד ע"ד מטה אפרים ט"ו ע"ד:

אבל שאור שאינו ראוי לאכילה. מרכבת המשנה ח"ב פ"א דחמץ ה"ב:

פתח הכתוב בשאור וסיים בחמץ מגילת ספר לאוין י"ח ע"א י"ט ע"ב שונה הלכות דף נ"ב:

לענין אכילה כ"ע לא פליגי והקשה מהר"י אבוהב דלמה באכילה דמצינו לגבי' שיעור ככותבות דהוא משום יתובי דעתיה מודה ב"ש בכזית ולענין בל יראה דלא מצינו כלל שיעורי דכותבות אמרי ב"ש בכותבות ואפשר לומר כי רשי' כתב ולהכי נקט כותבות דבהכי הוה יתיבה דעתיה א"נ שיעורין הלכה למ"מ והנה הטעם הראשון הוא לפי ה"א דבאכילה פליגי כתב רשי' הטעם משום דבהכי מיתבי דעתיה ואע"ג דגם בה"א וודאי הי' סבר דבשאר איסורים מודה ב"ש דשיעורן בכזית מ"מ הכי אמרו כן מהכרח הכתוב דיש שיעורא אחרינא והיינו בכותבות דבהכי מייתבי' דעתי' אמנם לפי האמת דבאכילה ל"פ אי אפשר לומר משום יתובי' דעתיה וצ"ל דשיעורן הל"מ ואין כוונת רשי' דהל"מ על כותבות אלא גם כוונת רשי' כמו שכתבו התוספות דוודאי שיעורן סתם נאמרו וכיון דאפיקתיה מכזי' מוקמי' אכותבות שהוא פחות שבשעורים אח"כ ולא משום טעם דמייתבי' דעתיה והנה לב"ש אית לן תרי לימודי מדפתח הכתוב בחמץ וסיים בשאור ש"מ דשיעורא חדא הוא ומדכתב שאור ש"מ דשיעורו של זה לא כשיעורו של זה מוקמינן אכילה בכזית דרוב איסורים בהכי וגם אכילה חמירא ובל יראה מוקמינן אכותבות דלא מצינו איסור אחר שהוא בבל יראה [חוץ בע"ז חייב לבערו] מן התורה וערלה וכלאי כרם אין איסור להשהותם אף למ"ד שביעורם מן התורה ועיין מה שכתבתי בריש פסחים ועיין מטה אפרים ט"ז ע"ד. לימודי ה' י"ז ע"ד:

דילמא ממליך ולא שחיט המג"א בסימן תצ"ח הקשה מכאן על הרא"ש בבכורות שכתב לאסור תלישת הנוצת אע"ג דצריך לתלוש לאחר שחיטה דמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מאתמול לא שרינן קודם שחיטה דא"כ למה צריך לומר כאן הטעם דילמא ממלך תיפוק ליה דמכשירי אוכל נפש הוא ולא שרינן אלא אחר שחיטה ולע"ד הקלושה הרא"ש לא אמר אלא היכא דיכול לשחוט בלא מריטת הנוצות אלא דהרמב"ן רצה להתיר משום דכיון דלאחר שחיטה מותר למרוט לצורך אוכל נפש דאי אפשר לאכול בלי מריטה אבל אי לא הוה אפשר לשחוט בלי מריטה אף הרא"ש מודה דמותר קודם שחיטה כיון דצורך שחיטה הוא והרי כאן אי אפשר בלי ליתן עפר למטה וא"כ הוה מותר קודם שחיטה כיון דא"א בלאו הכי ולהכי צריך טעם דילמא ממלך עוד כתב הרא"ש ומידי דהוה אם אין לו דקר נעוץ שלא יחפור בדקר ויכסה והקשה המג"א דא"כ אם יש לו עפר תחוח יהי' מותר לשחוט ולחפור אח"כ וזה ליתא ובע"כ צ"ל דטעמא דב"ה דאסור לדחות י"ט משום זה ועיין בשיטה מקובצת שכתב בשם הרמב"ן לרב יוסף אליבא דב"ה באמת הדין כן אם יש לו עפר תחוח קודם שחיטה מותר וא"כ שפיר מקשה הרא"ש לשיטת הרמב"ן ובלא"ה יש לומר דשאני הכא דאפילו אם יש לו עפר תחוח לא מתירין לשחוט ולחפור אח"כ שהרי הכיסוי אינו מונע שמחת י"ט שהרי יוכל לאכול בלא כסוי כמו שכתב מהרש"א בסמוך וא"כ אם שחט אסר לכסות אבל קושית הרא"ש היא האיך אסרינן לכתחילה לשחוט ולמנע משמחת י"ט. ועיין שער המלך ח"א דף מ"ח ע"ט:

והוא שיש לו דקר נעוץ. על הסוגיא בארוכה זרע אמת סימן ל"ד עיין ע"ז ט"ו ד"ה והדקר:

רשי' לומר לך שיעורא של זה. קרית מלך רב ח"א ל"ג ע"ב:

רשי' והא קעביד כתישה צרור החיים נ"א ע"ב וע"ש על כל הסוגיא ודברי הפוסקים. זרע אמת סימן ל"ד.

תוס' ד"ה כי לא בדק. רוח אלי'.

תו' ד"ה לומר לך משפטי שמואל סימן ק"ו מקום שמואל שער התירוצים. עיין יבין שמועה דף כ"ד. זרע אמת בחדושים סימן ל"ו ודברי התי"ט שם.

תוכן העניינים

יד דוד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה